והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד

דניאל יב3: "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד"

הפסוק מתאר את אירועי אחרית הימים, כמתואר בתחילת הנבואה:

דניאל י1: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל..."

אז, כשדברים ישתנו, והכול יהיה טוב יותר, להבדיל מהמצב הנוכחי, "המשכילים" ו"מצדיקי הרבים" יהיו מאוד מכובדים.

אך גם היום הרי זה כך, ולמעשה, תמיד היה כך. בכל זמן בהיסטוריה אנושית, אנשים מלומדים או חכמים היו נערצים. גם להצדיק את הרבים וללמד עליהם זכות תמיד היה פופולרי. מי צריך חזון שמבשר לנו נדושות?

אלא אם כן, ה" משכיל " זה לא ה"מלומד" או "חכם" כפי שהורגלנו לחשוב, וה" מצדיק הרבים " אינו ה"מלמד זכות" כפי שטבעי לנו להבין.

משלי יח2: "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה, כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"

כסיל הוא אדם אשר מעדיף את גילוי ליבו על חכמה, כלומר, שואף להכריע לפי הרגשתו ולא לפי השכל (מחפש את "האמת שלו"). ואיך נקרא להפך ממנו? כלומר - השואף להכריע לפי השכל ולא לפי הרגש?

ייתכן שבלשון המקרא הוא נקרא " משכיל ", מגזרת "שכל", כלומר, “המשכיל" הוא רודף אמת, אשר לא מוכרח שיהי חכם או מלומד.

וה" מצדיק הרבים" - ייתכן שאינו המלמד זכות על הרבי ם, אלא מי שמנסה לגרום להם להיות צדיקים, כלומר מצדיקי הרבים הם המוכיחים בשער, כמו ש " מפתי הרבים " הם אלה אשר גורמים לרבים להיות פתיים ולעשות צעד לא פיקח.

אם כן הפסוק יראה כך: "וְרודפי אמת יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַוכיחי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד: "

וזה באמת חזון אחרת הימים! הרי "רודף אמת" היום אינו זוהר כלל, במקרה הטוב "דון-קישוט"; וה"מוכיח" - במקרה הטוב "נודניק”.