ההבדלים בין אויבי ישראל - סנבלט טוביה וגשם

קוד: סנבלט - טוביה - גשם בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 1

ספר נחמיה מספר על שלושה אנשים שהיו מנהיגיהם של אויבי יהודה בימיו: סנבלט החורוני, טוביה העמוני וגשם הערבי.

באופן כללי: סנבלט הוא מנהיג השלישיה והוא מעוניין לפגוע ביהודה בכל דרך אפשרית, טוביה פועל בעיקר בתוך יהודה ומטרתו היא לפגוע בנחמיה באופן אישי, וגשם פועל בעיקר מחוץ ליהודה ומטרתו היא לשמור על השקט המדיני באזור.

1. סנבלט החורוני הוא כנראה פחה (מושל מטעם מלך פרס) בשומרון – פחווה צפונית ליהודה. השומרונים תמיד היו אויבים של היהודים, ולכן האינטרס של סנבלט הוא לפגוע ביהודה. לשם כך הוא נעזר בטוביה ובגשם.
2. טוביה העמוני הוא כנראה גר שחי ביהודה. יש לו קשרים משפחתיים עם אנשים חשובים ביהודה, כמו שכתוב (נחמיה ו 17): " גם בימים ההם מרבים חורי יהודה איגרותיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם, כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו, כי חתן הוא לשכניה בן ארח, ויהוחנן בנו לקח את בת משולם בן ברכיה "
3. גשם הערבי הוא כנראה פחה בערב – פחווה דרומית ליהודה. הוא איש-שלום, ואין לו שום דבר עקרוני נגד יהודה או נגד נחמיה – הוא רק רוצה שיהיה כאן שקט ושלא יהיו מרידות.

• מיד כשנחמיה מגיע ליהודה, מתעוררים סנבלט וטוביה (ב 10): " וישמע סנבלט ... ו טוביה ... וירע להם רעה גדולה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל ". גשם לא נזכר כאן, כי (כאמור) אין לו שום דבר נגד בני-ישראל או נגד נחמיה.

• אך כשנחמיה ואנשי-יהודה מתחילים לדבר על בניין חומת ירושלים, מצטרף גם גשם (ב 19): " וישמע סנבלט ... ו טוביה ... ו גשם ... וילעיגו לנו, ויבזו עלינו, ויאמרו 'מה הדבר הזה אשר אתם עושים? העל המלך אתם מורדים?' ". הוא חושש, שנחמיה רוצה לבנות חומה כדי למרוד במלך פרס – דבר שיגרום לצרות באזור, ולכן הוא מצטרף למתנגדיו.

• לאחר שמתחילים בבניית החומה (פרק ג) אנו שומעים דיון בין סנבלט לטוביה (ג 33). " ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה, וייחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים " (כאמור: סנבלט שונא את היהודים). " ויאמר לפני אחיו ו חיל שומרון , ויאמר 'מה היהודים האמללים עושים? היעזבו להם? היזבחו? היכלו ביום? היחיו את האבנים מערימות העפר והמה שרופות?' " סנבלט רוצה לברר מה בדיוק עושים היהודים, והאם יש להם סיכוי להצליח לכלות את מלאכת בניין החומה. טוביה , שיש לו (כאמור) קשרים ביהודה, מביא לו הערכה על מצב החומה, ואומר לו: אל תדאג, " גם אשר הם בונים--אם יעלה שועל, ופרץ חומת אבניהם... "

• אבל בניגוד להערכתו של טוביה, ה' עוזר לבנ"י לבנות את חומת ירושלים, והיא נבנית עד חציה (ג 38). האויבים שומעים את זה, ומתכננים לעלות להילחם בירושלים (ד 1): " ויהי כאשר שמע סנבלט ו טוביה ו הערבים ו העמונים ו האשדודים כי עלתה ארוכה לחומות ירושלים, כי החלו הפרוצים להיסתם, וייחר להם מאוד, ויקשרו כולם יחדיו לבוא להילחם בירושלים ולעשות לו תועה ". לא ברור לי מה בדיוק עשה גשם באותו זמן: מצד אחד נזכרים כאן ה'ערבים' (וגשם היה ערבי), אבל מצד שני גשם עצמו לא נזכר שם. ייתכן שגשם לא רצה לבוא להילחם ביהודה (כי הוא איש-שלום, כנ"ל), אבל תושבי הפחווה הערבית כן רצו להילחם, מסיבות השמורות עמם.

• נחמיה ואנשי יהודה מתארגנים להגנה על ירושלים (פרק ד), והאויבים שומעים ומבטלים את תוכניותיהם (ד 9). כך מצליחים בנ"י להשלים את בניין החומה, ואויביהם שומעים על זה: " ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר אויבינו כי בניתי את החומה, ולא נותר בה פרץ [גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים]... "

• סנבלט, מנהיג השלישיה, מנסה לפגוע ביהודה בדרך אחרת – הפעם ע"י הצעת 'ועידת שלום אזורית'. הוא משתף פעולה עם גשם (איש-השלום, שאחראי על ענייני חוץ כנ"ל), והם שולחים איגרת אל נחמיה (ו 2): " וישלח סנבלט ו גשם אליי לאמור 'לכה וניוועדה יחדיו בכפירים בבקעת אונו' [והמה חושבים לעשות לי רעה] ", נחמיה דוחה את ההצעה 4 פעמים. בפעם החמישית הוא מקבל גלויה (איגרת פתוחה) מסנבלט: " כתוב בה: 'בגויים נשמע ו גשמ ו אומר: אתה והיהודים חושבים למרוד, על כן אתה בונה החומה, ואתה הווה להם למלך כדברים האלה, וגם נביאים העמדת לקרוא עליך בירושלים לאמור: מלך ביהודה, ועתה יישמע למלך כדברים האלה; ועתה לכה וניוועצה יחדיו' ". כאמור, הדברים האלה מתאימים לגשם, שהחשש העיקרי שלו הוא מפני מרידה. הוא מאיים על נחמיה שילשין עליו למלך פרס. אבל נחמיה שוב דוחה את ההצעה, ואומר לסנבלט: " לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר, כי מליבך אתה בודם...ועתה חזק את ידי " – אם אתה רוצה שיהיה פה שלום – חזק את ידי ועזור לי להמשיך בבניין החומה.

• סנבלט לא מתייאש, והוא פונה אל טוביה (הפעיל בתוך יהודה, כנ"ל) וביחד הם שוכרים איש מיהודה – שמעיה בן דליה בן מהיטבאל (ו 10). שמעיה הזה 'מגלה' לנחמיה, שמישהו רוצה להתנקש בחייו בלילה, ומציע לו להתחבא בתוך היכל ה' – מקום שבו אין כניסה לאנשים שאינם כהנים. המטרה שלהם היא, שנחמיה ייכנס להיכל, ובכך יעורר את זעמם של הכהנים והם יפעלו נגדו. אבל נחמיה מבין, ברוח הנבואה, ששמעיה משקר, והוא עונה לו: " ואומרה 'האיש כמוני יברח? ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי? לא אבוא!' ואכירה והנה לא אלוהים שלחו, כי הנבואה דיבר עלי, ו טוביה ו סנבלט שכרו, למען שכור הוא, למען אירא ואעשה כן וחטאתי; והיה להם לשם רע למען יחרפוני ". טוביה המשיך לנצל את קשריו ביהודה כדי לנסות להפחיד את נחמיה (ו 19): " איגרות שלח טוביה ליראני ". והיתה גם נביאה בשם 'נועדיה' שנסתה להפחיד את נחמיה, אך ללא הצלחה.

• בסופו של דבר משלים נחמיה את בניית חומת ירושלים, וכל אויבי יהודה מבינים (ו 17) " כי מאת א-לוהינו נעשתה המלאכה הזאת ". כן יהיה עמנו תמיד.