סוכות בימי נחמיה

קוד: ביאור:נחמיה ח17 בתנ"ך

סוג: התאמה1

מאת: אראל

אל:

נחמיה ח17: " וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת, וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת; כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד ".

איך ייתכן שבני ישראל לא עשו סוכות מימי יהושע בן נון?

בימי השופטים עוד אפשר להבין, שהרי בנ"י אז היו חוטאים, ובקושי היה אפשר לשכנע אותם להסיר את האלילים ולעבוד את ה'. כך שקיום מצוות עשה כגון סוכות לא בא בכלל בחשבון.

אבל מה על ימי דוד, שלמה ושאר מלכי ישראל הצדיקים? כמה מלכים כרתו ברית בין העם לבין ה' - האם הם לא יכלו גם לחנך את העם לקיים את מצוות הסוכות?

1. ראשוניות

חכמי התלמוד התייחסו לשאלה זו ונתנו שתי סיבות לשמחה:

א. " אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא?! אלא, מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע: מה ביאתם בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה, אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה. ואומר ( דברים ל, ה) והביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה: מקיש ירושתך לירושת אבותיך: מה ירושת אבותיך בחידוש כל דברים הללו, אף ירושתך בחידוש כל דברים הללו " (בבלי ערכין לב:, כך הוא גם בסדר עולם (פרק ל), ובירושלמי שביעית (פ"ו ה"א))

ב. " ואידך - דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה. והיינו דקא קפיד קרא עילויה דיהושע, דבכל דוכתא כתיב יהושע, והכא כתיב ישוע. בשלמא משה לא בעא רחמי, דלא הוה זכותא דארץ ישראל, אלא יהושע, דהוה ליה זכותא דארץ ישראל, אמאי לא ליבעי רחמי?! " (שם) .

לפי שתי הדעות, המשפט " כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן " אינו מתייחס לסוכות ממש, אלא למעשים אחרים שהתחדשו באותה תקופה: לפי דעה א הכוונה לחידוש המצוות התלויות בארץ - שמיטה, יובל וערי חומה, כפי שהיה בימי יהושע; לפי דעה ב הכוונה לביטול יצר-הרע של עבודה זרה וחידוש הדבקות בה', כפי שהיתה בימי מתן תורה.

-

שתי התקופות, תקופת יהושע ותקופת עזרא, הן תקופות של התחלה חדשה - בני ישראל נכנסים לארץ, משתלטים עליה ומתחילים לקיים בה את המצוות התלויות בארץ. התחושה של ראשוניות יוצרת אוירה מיוחדת ושמחה מיוחדת, המשפיעות על כל המצוות שמקיימים, גם על מצוות הסוכה.

לפי זה, יש לפרש את הפסוק "מימי יהושע לא עשו בני ישראל סוכות באותה התלהבות של מי שמקיים מצוה בפעם הראשונה".

דומה לזה כתב רלב"ג: "להיות לב כל הבאים שם טוב עם השם, ולקרא יום ביום בספר תורת האלוהים, וידמה שכן עשו בימי יהושע בן נון, לקרות גם כן בספר תורת האלוהים, או שיהיה שם אמרו, כי לא עשו כן לעשות הסוכות ולב כולם לה'", ודומה לזה מצודת דוד.

בהסבר דרשת חז"ל עסק בהרחבה הגר"ש גורן בספרו תורת השבת והמועד, עמ' 219-222.

3. בניה פרטית  / אראל ה'תש"ס

יש דברים שקשה להבין מתוך התיאוריה - צריך לנסות כדי להבין. כדי להבין את הפסוק שמדבר על סוכות, צריך לנסות בפועל לקיים את מצוות חג הסוכות במלואן.

בסוכות צריך לא רק לבנות סוכות אלא גם לעלות לרגל לבית-המקדש. כשעולים לרגל, מאד קשה לסחוב את הציוד הדרוש לבניית סוכה, וגם לבנות את הסוכה בירושלים עצמה זה לא קל, ודורש זמן רב.

מנהיגי ישראל בוודאי רצו להקל על בני ישראל העולים לרגל, ולכן התפתח מנהג שלפיו השופט או המלך בונה סוכות לכל העולים לרגל, כך שכאשר אדם מגיע לירושלים הוא כבר מוצא סוכה מוכנה. לכן, בכל תקופת השופטים והמלכים, לא בנו בני-ישראל סוכות, כי לא היה צורך בכך - הם ישבו בסוכות שבנו בשבילם בירושלים.

בימי יהושע היו כל ישראל במחנה מסביב לאוהל-מועד, העלייה לרגל הייתה קצרה ונוחה, ולכן הם יכלו לבנות לעצמם סוכות ליד הבית; אך מימי יהושע והלאה לא בנו סוכות.

רק בימי נחמיה, בפעם הראשונה מאז יהושע, שוב נוצר מצב שבו כל ישראל גרים באזור מצומצם, בסמוך לבית המקדש, ולכן לא היה צורך לבנות סוכות ציבוריות, אלא כל אחד ואחד בנה לעצמו סוכה.

העיסוק של כל אחד ואחד במצוות החג, אחרי דורות רבים שבהם סמכו על המנהיגים שיכינו את הסוכות בשבילם, גרמה להם שמחה גדולה מאד .

ניתן להבין את העניין טוב יותר על-ידי השוואתו למצוות הקריאה בתורה בימינו: בימינו, רוב האנשים אינם בקיאים בקריאת התורה בטעמים, ולכן מקובל שיש "בעל קריאה" שקורא בתורה עבורם. אבל, אם יום אחד יהיה מצב שכל ישראל בקיאים בקריאת התורה, וכולם יעשו זאת - זה יהיה יום שמח מאד, ויוכלו להגיד עליו ש"מתקופת... לא היה כדבר הזה בישראל".

5. כולם יחד / נתנאל 31.04.2005

הדבר המוזר הוא שכתוב שהם עשו סוכות וישבו בהם " כי לא עשו עד אותו היום כן בנ"י . לא ברור למה באים לתת טעם. בפשטות, הסיבה שהם עשו את הסוכות או ישבו בהם היא, כי הם לא עשו עד עכשיו כן. ונראה שהם התרגשו מהעובדה שעד אותו יום לא עשו סוכות ולכן הם עשו סוכות. זה המניע.

מה מיוחד שלא עשו? נראה שהמיוחד שכל הקהל עשו. ולפני זה היו רק חלק - או כי היו רשעים חלקם ולא באו, או שהיו המון פטורים ולא כל הישוב היה במקום, אבל פה רק עלו וכל היהודים שהיו בארץ יכלו לעשות ביחד סוכות ולכן התרכזו בירושלים לעשות את הסוכות יחדיו. 

7. תשובות נוספות / ויזל אליאב

עיינו בהרחבה בנושא זה:

1. בספרו של הרב גרוזמן על המועדים, שמשם משמע שבאמת רק מנהיגי ישראל קיימו את מצוות ישיבה בסוכה.

2. מאמרו של הרב גורן זצ"ל במועדי השנה (תשנ"ז), ושם הוא מביא גם את תשובת הרב קוק זצ"ל

תגובות