תרופה למחלת האהבה

קוד: ביאור:שיר השירים ב5 בתנ"ך

סוג: מסקנה

מאת: אראל

אל:

כל מי שהיה פעם מאוהב יודע שלאהבה יש סימפטומים של מחלה - חולשה, מצבי רוח מתחלפים, ריחוף ועוד. האם ישנה תרופה למחלה זו?

הכלה בשיר השירים אומרת: שיר השירים ב5: "סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי". היא מציעה שתי תרופות שאמורות לרפא את מחלת האהבה, או לפחות להקל את הסימפטומים: אשישות ותפוחים.

המילה אשישות אינה ברורה והוצעו לה פירושים שונים: כוסות יין (ראב"ע), אשכולות ענבים (רש"י), עוגות סולת (רש"י)או עוגיות מקטניות (דעת מקרא ע"פ ירושלמי); התרופה הברורה יותר היא התפוחים.

התרופה הזאת מתאימה לחולות; האם היא מתאימה גם לחולים? לא בטוח. שני פסוקים לפני הפסוק שלנו, אמרה הכלה (שיר השירים ב3): "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי" - היא משוה את אהובה לתפוח, ולכן מסתבר שהתפוחים יעזרו לה במחלתה; אבל החתן אומר משהו אחר: שיר השירים ב2: "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" - הוא משוה את אהובתו לשושנה, ולכן מסתבר שדווקא שושנים יעזרו לו כשיהיה חולה אהבה. ואכן, בהמשך, לאחר שהחתן בא לבקר את הכלה והיא לא פתחה לו את הדלת, הוא הלך ללקוט שושנים: (שיר השירים ו2): "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים".

(אמנם, גם החתן נמשל לשושנים: שיר השירים ה13: "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר", וגם הכלה נמשלה לתפוחים: שיר השירים ז9: "וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים"; אם כך, ייתכן ששתי התרופות - תפוחים ושושנים - מתאימות לשני המינים).