קוד: שיר השירים - המשל - פרק ד בתנ"ך
סוג: תוכן_מפורט
מאת: איתן פינקלשטיין
אל:
הדוד מבטיח לנערתו שלאחר שתהפך לכלתו, תגור איתו בביתו, בלבנון שבירושלים. מחמיא הוא לה בביטויי אהבתו.
עתה הוא מדמה את רעיתו למעיין מים חיים. הוא מסביר שהוא יודע שמימיה הם שיחיו את גנו, אך מעיינה חתום בפניו. הוא מבקש ממנה לבא, להפיח את גנו, לגדל את בשמיו ומגדיו. הנערה מסרבת לחיזוריו, לדעתה זהו לא הזמן המתאים. היא שולחת את הדוד לאכול את מגדיו הנמצאים כבר בגנו, עוד לפני בואה. עוד לא הגיע עת בואה.
[המשך בפרק ה...]