שיר השירים - המשל - פרק ח

קוד: שיר השירים - המשל - פרק ח בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: איתן פינקלשטיין

אל:

לאחר שהאהבה עצמה כבר מומשה חולמת הנערה על הפגנת האהבה בפומבי, על גילויה לעין כל. חולמת שתוכל לפגוש את אהובה ברחובה של עיר ולהפגין אהבתה אליו, שתוכל להביאו אל ביתה להציגה בפני הוריה. בינתיים משביעה היא את חברותיה, בנות ירושלים שלא יגלו בפומבי את סיפור אהבתה.

חלק ו

חלומה של הנערה מתגשם. היא עולה עם הדוד מן המדבר, מתרפקת על דודה לעיני כל. מבקשת היא ממנו שישים אותה כחותם על ליבו וידו, שלא יפחד מחבריו, שכן מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתם. היא גם מבטיחה שאין היא רוצה בכספו, שכן גם אם היה נותן אדם את כל כספו באהבה ראוי הוא רק לבוז.

בעוד שאחיה תכננו שאם אחותם תגדל לאשה טובה כחומה, יבקשו הם מוהר מרובה עליה, ולכן היו שמחים אילו גדלה ויפתה, היא מתכוונת שלא רק שלא לקחת מוהר מכספי פרות כרמו, אלא גם להעניק לו את כרמה שלה. הדוד האוהב שומע את גילויי אהבת נערתו, אך עדיין הוא מעוניין שלא לחשוף בפומבי את אהבתם. מבקש הוא מנערתו, לעת עתה, להודיע בפומבי שהיא עדיין אינה רוצה להיות איתו באופן קבוע, שמבקשת היא ממנו לדמות לצבי או לעופר האילים על הרי בשמים. אהבתם קיימת ואף זכו הם לממשה, אך אימתי יהינו לפרסמה ולהופכה למצב של קבע? אימתי יוכלו לתת את הביטוי המלא לאהבתם? אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ...