משפט מרדכי
כללי
-
הקובץ נכתב ע"פ דברי בת-ציון בירנבוים מכפר הרוא"ה.
-
המשפט מבוסס על מאמר מהספר "בעין יהודית" מאת הרב יוחנן דוד סולומון (ע' שם).
-
בדפים הבאים יש דוגמאות לעדים ולנציגים של התביעה ושל ההגנה. כמובן שהקבוצות צריכות לפתח את הרעיונות ולהציג אותם בהרחבה רבה יותר – מה שכתוב שם נועד רק לתת להן רעיונות...
-
אם המשתתפים הם לא 'חובבי תנ"ך' מושבעים – ייתכן שכדאי לכתוב דפי-מקורות יותר מורחבים – לצטט את כל הפסוקים ולא רק את מראי-המקום.
מהלך המשפט
-
לפני המשפט – כדאי לשלוח "הזמנות" כדי להכניס את כולם לאוירה. אפשר גם לדאוג לתלבושות (כובעים, גלימות וכו'...), להכין את החדר שייראה כמו בית-משפט, להכין פטיש וכו'...
-
מינוי שופטים (עדיף חבר מושבעים – תלוי במספר המשתתפים)
-
חלוקה לשתי קבוצות -- תביעה והגנה. קביעת העדים. חלוקת דפי-עזר לכל קבוצה. (אפשר גם לחלק דף-עזר לכל עד).
-
הקראת כתב האישום (ע' בדף-העזר של התביעה).
-
החלק העיקרי -- עדי תביעה והגנה לסירוגין, וחקירות נגדיות. (ע' בדפי העזר).
-
סיכום: כדאי להעתיק על בריסטול את הטענות העיקריות של התביעה ושל ההגנה כדי שיהיו מול העיניים.
-
החלטת השופטים – גזר הדין. [בפעם הראשונה שהעבירו את הפעילות הזאת (בחוג באולפנת כפר-פינס) – השופטים החליטו שמרדכי אשם ודנו אותו למוות בתליה...]
-
סיכום המנחה – מה באמת קרה במגילת אסתר, ומסקנות עכשוויות:
הרעיון הכללי הוא, שכאשר שופטים את מרדכי במבט אנושי-ארצי – מגלים שהוא אשם במצב הקשה שאליו נקלע עם-ישראל (סכנת-השמדה). אבל מכיוון שמרדכי היה "צדיק הדור" – היתה לו תפיסה רחבה יותר של המציאות: הוא ראה שהמצב נגרם בגלל השתתפות היהודים במשתה שעשה אחשוורוש, והמעשה שלו נועד לתקן את החטא הזה. רק בזכות זה שכל היהודים שמעו בקול מרדכי בסוף ("אמונת חכמים") – הם נגאלו!
נציגי התביעה
-
כתב-האישום: "...עם-ישראל נמצא במצב קשה, המן רוצה להשמיד אותו, ומרדכי אחראי לכל זה בגלל שלא רצה להשתחוות להמן..."
-
ד"ר יוסף (היועץ המדיני של היהודים, הסטוריון) – "...בניגוד לדברי מרדכי, הסכנה לעמ"י לא נגרמה מההשתתפות של עמ"י במשתה שערך אחשוורוש! לא היתה בזה שום עברה הלכתית (לא היה יין-נסך – "והשתיה כדת אין אונס"); עברו מאז 9 שנים ומצב היהודים רק השתפר; כל העמים היו במשתה ואם היהודים לא היו משתתפים זה היה מעורר עליהם את שנאת הגויים...".
-
חיים (מעבדי המלך) – "... למרדכי לא היתה שום סיבה לא להשתחוות להמן! אין שום איסור להשתחוות לאדם; גם יעקב השתחווה לעשו כששיחקה לו השעה; אסור להתגרות ברשעים! (?); אפילו אם מרדכי לא רצה להשתחוות מסיבה כלשהי – הוא לא היה צריך לעמוד דווקא במקום שהמן עובר בו כדי לעצבן אותו...; מרדכי לא התייחס לאזהרות של היהודים;"
-
יעקב אבינו (בראשית לב – יעקב השתחווה לעשו; בראשית לד – דברי יעקב לשמעון ולוי).
-
ה"ניצבים" שפגעו במשה ובאהרן (שמות ה 20)
-
בני-יהודה שהלכו לאסור את שמשון בגלל שהתגרה בפלשתים (שופטים טו 11)
-
חקירה נגדית לאסתר (עדה של ההגנה): מרדכי ציווה עליה שלא תספר על עמה ('אין אסתר מגדת את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד') וזה היה יכול לעזור.
נציגי ההגנה
-
מרדכי – "...המצב הקשה נגרם בגלל ההשתתפות של עמ"י במשתה שערך אחשוורוש בפרק א... ".
-
אסתר (עדת-אופי – שתספר כמה מרדכי דאג לה ועזר לה: לקח אותה כאומן והגן עליה).
-
עוד עדי אופי: הגי (פרק ב) ו\או התך (פרק ד) – מעידים שמרדכי שמר על אסתר. תרש (פרק ב) – מעיד שמרדכי עזר למלכות.
-
פינחס הקנאי (במדבר כה) – שיסביר שצריך לקנא לה' גם מעבר לדרישות ההלכה.
-
יועץ לענייני תנ"ך – שיצטט פסוק ממשלי "עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם" (מותר לצדיקים להתגרות ברשעים!)
-
יועץ לענייני מדרש – שיצטט את המדרש שאומר ש "במשתה של אחשוורוש הוציאו את כלי-המקדש שנשדדו ע"י נבוכדנאצר, וביזו אותם לעיני כל העמים, ולכן היה אסור להשתתף בו..." [אפשר גם להביא את אחשוורוש בתור עד]; "המעשה של מרדכי היה תיקון לחטא של המשתה, וקידוש שם ה'"
-
עוד יועץ לענייני מדרש – שיצטט את המדרש ש"המן עשה עצמו עבודה-זרה" או "המן שם על-עצמו צלם" ולכן היה אסור להשתחוות לו... [אפשר גם להביא את המן בתור עד]; "מרדכי הוא גדול-הדור ולכן חייבים לשמוע בקולו".
-
הסטוריון – שיספר על מעשיו הרעים של המן (ע' בהקדמתו של ש' ל' גורדון לפירוש המגילה!)