קוד: ביאור:קהלת ז20 בתנ"ך
סוג: תוכן1
מאת: אראל
אל: מכתב
כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא"
נראה לי שקהלת לא התכוון להגיד שאין אדם צדיק, אלא שאין אדם שנשאר צדיק
ולא חוטא כל החיים
(ואכן, המפרשים אומרים שאיוב חטא בליבו - "בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו...
"; גם נוח הצדיק חטא בשכרות).
המטרה שלו היא להזהיר אותנו – שנהיה חכמים ולא נסמוך על אף אחד (קהלת ז19 - ז22): "החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. כי אדם אין
צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. גם לכל הדברים אשר ידברו אל תיתן ליבך,
אשר לא תשמע את עבדך מקללך. כי גם פעמים רבות ידע ליבך אשר גם אתה קיללת
אחרים.
" פירוש: החכמה שומרת על החכם ומגנה עליו מבני-אדם אחרים. כי
אפילו אדם צדיק ביותר עלול לחטוא, ולכן צריך להיות חכם ולהיזהר מכל אחד.
גם כשמדברים עליך דברים טובים – אל תאמיני; כי אם העבד שלך יקלל אותך – את
לא תשמעי את זה. בגלוי הוא ידבר עליך דברים טובים ורק בסתר הוא יקלל אותך.
כי פעמים רבות קרה לך שקיללת אחרים ורק ליבך ידע את זה – הם לא שמעו את
הקללה. כמו שאת מקללת אחרים בסתר – כך ייתכן שאנשים מקללים אותך בסתר. לכן
אל תסמכי על אף אחד: לא על צדיק, לא על אוהב ולא על עבד. [עדיין לא הבנתי
למה הוא מדבר דווקא על "10 שליטים"].