מנהגי משחקים וליצנות בפורים

קוד: מנהגי משחקים וליצנות בפורים בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: הרב קורמן

אל: תכלת אברהם

הבידור הראשוני להמונים היה כנראה "תליית המן". בובה בדמותו של המן נתלתה על גג למשך 4 ימים לערך ואחר כך השליכוה לאש מתוך זמר וקפיצות. זה נקרא "משוורתא דפוריא" (= מקפצת פורים [1] ). תליית דמותו של המן גרמה להרבה צרות.

בימי הקיסרים, הונוריוס (384-423) מושל ממלכת רומי המערבית ובן אחותו תיאודסיוס השני מושל ממלכת רומי המזרחית, חשבו הקנאים הנוצרים, שהיהודים לא תולים את המן , אלא את יש"ו, לכן הורה תיאודסיוס בשנת 408 לספירה, ליהודי אנטיוכיה, שלא לתלות את המן בפומבי (Codex Theodosianus Xv 1,8,18).

רבים התעלמו מזה ובשנת 415 תלו יהודי עיירת אימנסתר, הסמוכה לאנטיוכיה, את דמות המן על צלב והיכו בה. באזור פשטה שמועה, שהיהודים צלבו נער נוצרי. התחילה תגרת דמים. תיאודסיוס הופיע והרגיע את הרוחות והטיל קנס כבד על היהודים. במקומות מרוחקים יותר התנפלו הנוצרים על בתי כנסת ופגעו ביהודים בנפשם וברכושם. ההיסטוריון של הכנסיה הנוצרית בשם סוקראטס מספר על כך, תוך אמונתו, שאכן היהודים צולבים נוצרים בפורים (His. Ecel. v 11,16; דובנוב כ"ג, 132). המשחק המכונה "פורים שפיל" הופיע רק במאה ה- 16.

הלצות והצגות

הרוזנים בעלי אחוזות גדולות במזרח אירופה החזיקו בארמונם ליצן, שיבדח את הרוזן ומשפחתו. היהודים אימצו רעיון זה רק לימי פורים. לאחר מכן נוצר התפקיד "בדחן" גם לחתונות. במאה ה- 17 התפרסם בעולם, גם הלא-יהודי, יעקב ריז המכונה מלך הליצנים. הוא היה גמד, אך בעל כשרונות גדולים לבדרנות. הוא נהג לומר: "שמי הולך למרחקים, כאחד מבני הענקים/ אבל הרואה אותי יאמר: בן ננס דמותי". חלק בלתי נפרד מ"פורים שפיל" היתה התהלוכה. זוהי מקורה של "העדלאידע", המצעד הפורימי שהנהיגו בעבר בתל אביב הקטנה. בשל סיכון ביטחוני ונטל תקציבי בוטלה "העדלאידע" בתל אביב, אך דוגמתה עדיין קיימת בערים שונות בארץ.

אגב, ה"פורים שפיל" הוא המחזה היהודי הראשון. לאחר מכן החלו להתגבש הצגות ותיאטרון יהודי. בחצרות חסידיים בארה"ב ובעיקר בחצר בובוב, בברוקלין שבניו-יורק, חידשו את ה"פורים שפיל" במלוא היקפו.

שלמה אושקי ואליעזר גראטיאנו הדפיסו בשנת 1567 את הדרמה ה"פורימית" בספרדית בשם "אסתר". זאת היתה הדרמה הראשונה שנכתבה ע"י יהודי (ראה "יסוד עולם", הוצאת ברלינר, עמ' 13). לאחר מכן נכתבה דרמה ג"כ בספרדית בשנת 1648 ע"י מחבר לא ידוע, בשם Mordechay de Aman y Famosa Comedia. אולם, יייתכן שזה לא נכתב כלל ל"פורים" אלא בשביל הבמה. מה שנקרא "פורים שפיל", נכתב לראשונה בתחילת המאה ה- 17 בלשון אידיש בשם "אחשוורוש שפיל". הוא נדפס בפרנקפורט בשנת 1708. מחזה פורים בעברית בשם "שארית יהודה" נכתב ב- 1827. אצל ר'דוד אופנהיים (1664-1736), מגדולי הרבנים בדורו ובעל הספריה הגדולה ביותר שהיתה אז, היו תלמידיו בפראג משחקים "משחקי פורים" בהסכמתו.



[1] ראה סנהדרין סד,ב ורש"י שם. הגאונים פירשו את המונח "משוורתא": "הבחורים עושים צורה כהמן ותולין אותה על גגותיהם ארבעה חמשה ימים, וביום הפורים עושים מדורה של אש ומטילים לתוכה את הצורה... ויש טבעת תלויה בתוך האש שנתלין בה וקופצים מצד האש הזה לצד האש הזה" (תשובות הגאונים, מתוך הגניזה, הוצ' גינזבורג, עמ' צ'; ראה גם "ערוך השלם" בערך משוורתא נוסח שונה במקצת).

תגובות