איך להתכונן לנפילה כלכלית

דקויות

הניגוד בין שני חלקי הפסוק -

1. אפשר לפרש ש- בוטח בעושרו הוא ניגוד של צדיקים - "ואנו נלמד מכאן, שהבוטח בעושרו הוא רשע, והרי עצם בטחונו בעושרו היא מידה של רשע. וכן נלמד מהתקבולת על הצדיקים, שעניים הם, ושאין הם בוטחים אלא באלהים - והבטחון באלהים הרי הוא מידה של צדיקים" (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 247). לפי זה, הנפילה של הבוטח בעושרו היא חומרית - מכיוון שהוא רשע ובוטח בעוצם ידו, ה' יעניש אותו ויפילו ממעמדו.

2. ואפשר לפרש ש- בוטח בעושרו הוא ניגוד של כעלה - האדם הסומך על עושרו הוא ניגודו של האדם המתייחס לעושרו כאל עלה נידף: "העשיר - עשרו עיקר, ולכן, כאשר תיפול העשירות... אז גם הוא ייפול, כי העיקר שלו נפל... אבל הצדיקים, להם העושר רק כעלה של אילן, ואינו עיקר. ודרך העלה, אף על פי שנפל בימות הגשמים, אחר כך בימות החמה חוזר ופורח כמו שהיה. ולכן, הצדיקים, אף על פי שנפלו כעלה, יפרחו ויעמדו..." (הגאון מווילנה). לפי זה, הנפילה של הבוטח בעושרו היא נפשית - כשהעושר שלו נופל, הוא נופל עמו ומתייאש.

וכעלה צדיקים יפרחו -

3. יש שפירשו שהמילה כעלה היא ניגוד של ייפול, ומציינת עליה מעלה מעלה: "ככל הלשונות שעניינן צמיחה, מציין הפועל פרח לא רק את הפריחה במובן המצומצם, אלא גם גדילה והתרוממות... הצדיקים יעלו מעלה מעלה... עלה זה אינו אלא כלל העלים שבגבהי האילן. במרומים הם ורעננים; הצדיקים יהיו כמוהם" (אברהם אהוביה, שם).

4. ויש שפירשו "וכמו העלה, שיצא תחתיו הפרח, כן יפרחו הצדיקים לעשות פרים" (רלב"ג), ודומה לזה "יפרחו כעצי האילן" (מצודת דוד).

• אולם, העלה אינו פרח ואינו עץ; לפי פירושים אלה היה ראוי לכתוב "וכעץ צדיקים יפרחו" או "וכפרח צדיקים יפרחו" וכד'.

כפל משמעות

למילים בפסוק זה ישנה משמעות כפולה, והדבר מעשיר את משמעות הפסוק (ע"פ מטמונית למשפחות סופרים):

• יִפֹּל - מציין נפילה וירידה למטה, או נבילה של צמח;
• וְכֶעָלֶה - מציין עליה למעלה, או עלה ירוק של צמח;
• יִפְרָחוּ - מציין פריחה ותעופה באויר, או פרח מלבלב;

הקבלות

• נפילתו של הרשע ופריחתו של הצדיק מתוארת במשל דומה גם ב תהלים א3: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ, וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל, וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ".
• גם נפילתו של הבוטח באדם ופריחתו של הבוטח בה' מתוארת במשל דומה ב ירמיהו יז8: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא[יִרְאֶה] כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי"
• גם בספר משלי ישנם שני פסוקים המתארים את בטחונו של העשיר בהונו - ראו הון עשיר.

וחכמי המדרש מצאו דוגמאות לפסוק זה באירועים תנ"כיים: "בוטח בעשרו הוא יפול - זה המן, וכעלה צדיקים יפרחו - זה מרדכי ואסתר. ד"א: בוטח בעשרו הוא ייפול - זה קורח, וכעלה צדיקים יפרחו - זה משה וסנהדרין" (מדרש משלי (בובר)).