למצוא עבודה ואחר-כך לבנות בית

כך אפשר להסביר מקורות נוספים, שבהם הבית קודם לשדה או לכרם:

• בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים (ירמיהו כט5-6): "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת..."
• בנבואת נחמה של ישעיהו (ישעיהו סה21): "וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָם"
• ובנבואה דומה של יחזקאל (יחזקאל כח26): "וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם, וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם"

מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ).

ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: "תנו רבנן: אשר בנה... אשר נטע... אשר ארש... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך:

• הכן בחוץ מלאכתך - זה בית;
• ועתדה בשדה לך - זה כרם;
• אחר ובנית ביתך - זו אישה" (תלמוד בבלי, סוטה מד:).

המשפט "הכן בחוץ מלאכתך - זה בית" תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.

וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: "זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' חוץ' = את הבלתי ראוי למגורים, הכן בו מלאכתך = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו (מהרש"א, בן יהוידע)"; ולא הצלחתי להבין.

ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: "תנו רבנן: אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו:

• ' הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך' - זה כרם ובית;
• ' ובנית ביתך' - זו אישה".

נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.

אך עדיין קשה להבין, איך הגיע למסקנה ש" הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך " מדבר על בניית בית. 

(אגב: הגאון יעב"ץ, בהגהותיו לתלמוד במסכת סוטה שם, כתב: "אם יש לו, כך היא דרך ארץ שלו, אבל ודאי לא בא הכתוב ללמד שלא יישא עני אישה אם אי אפשר לו כסדר הזה").

ד. בעשרת הדיברות

פרשן המקרא ר' אברהם בן עזרא כתב, בתחילת פירושו לעשרת הדיברות (שמות כ 1), קטע ארוך שבו הסביר את הסיבות להבדלים שבין עשרת הדיברות שנזכרו בספר שמות, לבין עשרת הדיברות שנזכרו בנאומו של משה רבנו בספר דברים. בין השאר, הוא התייחס להבדל בין:

• שמות כ13: "לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"
• דברים ה17: "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ"

והסביר:

• "ה' אמר לא תחמוד בית רעך, כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר-כן אשה, ואחר-כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת.
• ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים, הם חומדים אישה תחילה, ואחר-כך בית..."

הסדר הנכון, על-פי אבן עזרא, הוא: קודם לבנות בית, אחר-כך לקחת אישה, ואחר-כך למצוא מקצוע - לקנות שדה ו"עׂבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו".

ה. אז מה קודם - בית או כרם?

איך אפשר ליישב את הסתירות בין כל המקורות הללו?

על-פי הרב אלחנן סמט (במאמר "סדר ההתבססות בחיים"), יש להבחין בין שני סוגי בתים - שני הסוגים הנזכרים בתורה (ויקרא כה 29-31): "

• ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה, והייתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו.
• ובתי החצרים, אשר אין להם חומה סביב, על שדה הארץ יחשב, גאולה תהיה לו וביובל יצא."

בית מושב עיר חומה הוא בית עירוני, שמשמש בעיקר למגורים; בית חצרים הוא בית כפרי, שמשמש בעיקר להשגיח על השדה, ולמעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו, ולכן דינו כדין שדה.

כדי לעבד שדה, חייבים לבנות בית בתוך השדה, כדי להשגיח על השדה ולשכון בו תוך כדי העבודה. בית כזה - בית חצרים - הוא למעשה כמו משרד מסחרי: לכל חברה מכובדת חייב להיות משרד לניהול ענייניה, המשרד הוא חלק בלתי נפרד מהעסק.

כעת ניתן להסביר את כל המקורות:

• המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים לבית חצרים, כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו.  בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל "הכן בחוץ מלאכתך - זה בית".
  
• המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים לבית מושב עיר חומה, כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי "על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...", כפי שהסברנו במאמר למעלה.

חז"ל פירשו את הפסוק גם על ענייני לימוד תורה, למשל: "הכן בחוץ מלאכתך - זה מקרא ומשנה; ועתדה בשדה לך - זה גמרא; אחר ובנית ביתך - אלו מעשים טובים" (בבלי סוטה מד.).