קוד: ביאור:משלי טו31 בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
בשני מקומות בספר משלי מדובר על חוש הראיה וחוש השמיעה.
במקום הראשון, הדגש הוא על השמיעה:
מְאוֹר עיניים יְשַׂמַּח לֵב, שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם. אוזן שומעת תּוֹכַחַת חַיִּים; בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין".
במקום השני, הדגש הוא על הראיה:
אוזן שומעת וְעַיִן רואה; ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם. אַל תֶּאֱהַב שינה פֶּן תיוורש; פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם!".
על-פי הרב יונה גירונדי (בספר "שערי תשובה"), מטרת הפסוקים היא ללמד אותנו, להכיר טובה לה' על כך שנתן לנו את חוש הראיה וחוש השמיעה, ולהשתמש בהם בצורה חיובית:
ומתוק האור וטוב לעיניים לראות את השמש"), וכמה טוב שיש לנו חוש שמיעה - שבעזרתו אנחנו יכולים לשמוע שמועות טובות. משלי כ12 בא להזכיר לנו, שה' נתן לנו את שני החושים המשמחים האלה.