ראשי>הבדלים>הבדלי פרשות>

שירים חדשים

קוד: שירים חדשים בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל ע"פ מלבי"ם

אל: פירושים וסימנים 10

ב'קבלת שבת' אנו אומרים שני מזמורים שמתחילים במילים "שירו לה' שיר חדש", וזה קצת מפתיע כי הם נראים מאד דומים; לראשון אמנם מתאים לקרוא "שיר חדש" אבל השני הוא כבר "שיר ישן"!

במאמר זה נראה שהשירים האלה בכלל לא דומים – הם מדברים על נושאים שונים לגמרי [ע"פ מלבי"ם]:

תהלים צח

תהלים צו

מזמור שירו לה’ שיר חדש כי נפלאות עשה; הושיעה לו ימינו וזרוע קודשו.הודיע ה’ ישועתו; לעיני הגויים גילה צדקתו.

שירו לה’ שיר חדש; שירו לה’ כל הארץ. שירו לה’ ברכו שמו; בשרו מיום ליום ישועתו. ספרו בגויים כבודו; בכל העמים נפלאותיו.

1

זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל:ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוהינו.

כי גדול ה’ ומהולל מאוד; נורא הוא על כל אלוהים. כי כל אלוהי העמים אלילים; ו ה’ שמים עשה.

1

2

הריעו לה’ כל הארץ; פצחו ורננו וזמרו.זמרו לה’ בכינור;בכינור וקול זמרה.בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה’.

הוד והדר לפניו; עוז ותפארת במקדשו. הבו לה’ משפחות עמים; הבו לה’ כבוד ועוז. הבו לה’ כבוד שמו; שאו מנחה ובואו לחצרותיו. השתחוו לה’ בהדרת קודש; חילו מפניו כל הארץ. אמרו בגויים ה’ מלך אף תיכון תבל בל תימוט; ידין עמים במישרים.

3

ירעם הים ומלואו; תבל ויושבי בה.

ישמחו השמים ותגל הארץ ; ירעם הים ומלואו.

נהרות ימחאו כף; יחד הרים ירננו.

יעלוז שדיי וכל אשר בו; אז ירננו כל עצי יער.

4

לפני ה’ כי בא לשפוט הארץ,

לפני ה’ כי בא כי בא לשפוט הארץ,

5

ישפוט תבל בצדק; ועמים במישרים.

ישפוט תבל בצדק; ועמים באמונתו.

6

תהלים צט

תהלים צז

ה’ מלך ירגזו עמים; יושב כרובים תנוט הארץ.

ה’ מלך תגל הארץ;ישמחו איים רבים.

1

ה’ בציון גדול; ורם הוא על כל העמים.

ענן וערפל סביביו ; צדק ומשפט מכון כיסאו. אש לפניו תלך; ותלהט סביב צריו. האירו ברקיו תבל; ראתה ותחל הארץ. הרים כדונג נמסו מלפני ה’: מלפני אדון כל הארץ.

1

4

יודו שמך גדול ונורא; קדוש הוא.

הגידו השמיים צדקו; וראו כל העמים כבודו. יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים; השתחוו לו כל אלוהים.

1

2

ועוז מלך משפט אהב: אתה כוננת מישרים; משפט וצדקה ביעקוב אתה עשית. רוממו ה’ אלוהינו והשתחוו להדום רגליו: קדוש הוא.

שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה’. כי אתה ה’ עליון על כל הארץ; מאוד נעלית על כל אלוהים.

1

משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו; קורים אל ה’ והוא יענם. בעמוד ענן ידבר אליהם; שמרו עדותיו וחוק נתן למו. ה’ אלוהינו אתה עניתם: אל נושא היית להם; ונוקם על עלילותם. רוממו ה’ אלוהינו והשתחוו להר קודשו, כי קדוש ה’ אלוהינו.

אוהבי ה’ שנאו רע: שומר נפשות חסידיו; מיד רשעים יצילם. אור זרוע לצדיק;ולישרי לב שמחה. שמחו צדיקים בה’; והודו לזכר קודשו.

1

  1. במזמור הראשון חוזרים (לאחר הכותרת) 5 פעלים של דיבור: שירו.. שירו.. ברכו.. בשרו.. ספרו...... אמרו. המשורר קורא לאדם לדבר על נפלאותיו של ה'. אבל בפתיחת המזמור השני (פרט לכותרת) אין שום קריאה לאדם לדבר, כי אין צורך – ה' בעצמו הודיע... ישועתו: ה'נפלאות עשה בגלוי, לעיני הגויים, גילה צדקתו, וכולם ראו. זהו ההבדל העיקרי בין המזמורים: המזמור הראשון מדבר על מצב שבו ה' נסתר, אין ניסים גלויים – ולכן אפשר רק לדבר ולספר על הניסים – כמו בימינו; והמזמור השני מדבר על מצב שבו ה' מתגלה, ועושה ניסים גלויים לעין – ולכן אין צורך לדבר עליהם – כמו שאנו מקווים שיהיה בעתיד...

  2. במצב הראשון – כל הנפלאות של ה' נעשות בדרך הטבע, וה' מתגלה דרך הטבע – דרך ה שמיים ש עשה ; (ע"ע השמים מספרים כבוד אל); במצב השני ה' פועל מעל הטבע – בעזרת ימינו וזרוע קודשו (המילה 'קודש' מציינת את מעשי ה' מעל הטבע), וה' מתגלה דרך ישראל –– דרך ה חסד שהוא עושה לבית ישראל. ההבדל בולט גם במזמורים הבאים: במזמור צז ה' מתגלה דרך תופעות טבע: ענן וערפל סביביו, אש לפניו תלך, האירו ברקיו תבל, ובמזמור צט ה' מתגלה במרכבת קודשו – יושב כרובים, קדוש הוא, קדוש הוא, בעמוד ענן, כי קדוש ה' א-להינו, וגם דרך ישראל: ה' בציון גדול, משפט וצדקה ביעקב, משה ואהרן... ושמואל...  (גם במזמור צז נזכרת "ציון", אבל רק בתור שומעת מהצד - שמעה ותשמח ציון; ה' לא מתגלה דרכה).
  3. במצב הראשון העמים עדיין מאמינים באלהים אחרים (כוחות הטבע), הם רק מתחילים להבין ש כל אלהי העמים אלילים – כל האלים שלהם לא שווים כלום לעומת הבורא. במצב השני אין בכלל מקום לאלהים אחרים, כי כוחות הטבע כבר לא קיימים – ה' שובר את חוקי הטבע לגמרי. אפילו האנשים המרוחקים והנמוכים ביותר – כל אפסי ארץ – רואים בבירור את ישועת ה' ולא חושבים בכלל על אלהים אחרים. ההבדל בולט גם במזמורים הבאים: במזמור צז יבושו כל עובדי פסל המתהללים באלילים, השתחוו לו כל אלהים. ובמזמור צט אין בכלל אלילים.

  4. במזמור הראשון קורא המשורר לכולם לעבוד את ה' במקדשו המפואר ולכבד אותו במנחה ובהשתחוויה, כלומר – לעשות פעולות גלויות לעין. ה' לא מתגלה כאן לעיני האדם – האדם צריך לבוא ביזמתו אל בית המקדש ו'לגלות' שם את ה' באמצעים מוחשיים. במזמור השני אין צורך לבוא לבית המקדש, כי ה' מתגלה לכולם ונמצא עם כולם בחוץ; לכן צריך לנגן ולזמר לכבודו בכלי נגינה שמבטאים את מלכותו ית' – "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'". יש הבדל בין הפועל זמרו לבין הפעלים שנזכרו במזמור הראשון ( שירו, שירו, ברכו, ספרו, בשרו):ב זמרו הדגש הוא על הנגינה, וב שירו (ושאר הפעלים) הדגש הוא על המילים – על התוכן. [אבל במזמור צט בכל-זאת נאמר: "רוממו ה' א-להינו והשתחוו להר קודשו" – לא הבנתי למה].

  5. שני המזמורים מתארים שהטבע שמח, אבל יש הבדל: במזמור הראשון שמחים הצמחים – השדות והעצים; ובמזמור השני שמחים ההרים והנהרות. בשני המקרים זה נס, אבל הנס הראשון קרוב יותר לטבע, כי הצמחים הם יצורים חיים. (אולי בגלל שבפרק צו ההרים לא שמחו – ה' כעס עליהם והחליט להמיס אותם, כמו שכתוב בפרק צז – "הרים כדונג נמסו מלפני ה'..."; ואז הם 'למדו לקח' ובפרק צח הם ריננו).

  6. במזמור הראשון ה'בא פעמיים, כי ההתגלות היא עקיפה – דרך הטבע; במזמור השני ה'בא רק פעם אחת כי ההתגלות היא ישירה.

  7. במזמור הראשון ה' דורש מהעמים אמונה, כי הוא לא גלוי, וכשה' לא גלוי אפשר רק להאמין בו. במזמור השני ה' שופט את העמים במישרים – כי כשה' גלוי לעין אין צורך באמונה; צריך רק להיות ישרים ולא להכחיש את מה שרואים. [ אבל הביטוי "ידין עמים במישרים" נמצא גם במזמור הראשון – לא הבנתי את זה ].

את שאר ההבדלים לא הצלחתי להסביר, אבל אל תתייאשו – אני בטוח שאם תחשבו מספיק תצליחו למצוא הסברים יותר טובים מִשלי!

תגובה /  צחור

ע"פ הפשט, הפסוק "שירו לה' שיר חדש" לא בא להגיד שהמזמור שכתוב אחריו הוא חדש ושונה מהקודמים, אלא הוא בא להגיד לנו שאנחנו צריכים לחבר שירים חדשים לה'  (ולא רק לחבר מנגינות לשירים קיימים...)

תגובות