קוד: ביאור:תהלים ח2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם."
הרב ישראל אברמס (התפרסם באתר דעת) הביא כמה פירושים לכל חלק בפסוק:
כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים'.
אדיר - השרש 'אדר' הוא אחי 'הדר', ופירוש התואר כאן: נהדר בהוד מלכות. לפי מובן זה מתאים החרוז הבא, 'אשר תנה הודך בשמים', כתקבולת נאה.
שמך - הכוונה לאפיו ומידותיו של ה' המתגלים במעשיו.
1) כשם הפעל קל מן השרש 'נתן' בתוספת אות ה' בסופו על פי משקל 'רדה' (בראשית מ3) מן השרש 'ירד' (ראב"ע), ומשמעו - 'נתת';
2) כציווי קל של 'נתן';
3) כשם הפעל קל של השרש 'תנה' - לספר, להלל (שופטים ה11).
הפירוש האחרון הוא הקשה ביותר, מפני שאין צורת המלה מתאימה למקור נסמך קל של פעל ל"ה; אבל גם לפי שני הביאורים האחרים הרי שימוש המלה 'אשר' יוצא מן הכלל. הפירוש הראשון נראה העיקר.
על השמים - גילוי הוד ה' בצבא השמים גורם להערצת שמו על הארץ. לפי פירוש אחר 'על השמים' הוא כמו 'מעל השמים', כלומר, בענותנותו ובחסדו אל יצוריו, הוא מוריד ומראה את תפארתו גם בארץ.
למרות שהחרוז האחרון המדבר על השמים חסר בחתימה, הוא מהווה הקבלה יפה
לחרוז הקודם; השוה חבקוק ג3: "כסה שמים הודו, ותהלתו מלאה הארץ
". התקבולת בפסוק זה, 'מתאמת' (עיין במבוא
לספר תהלים).