קוד: ש = שמירה על הקיים בתנ"ך
סוג: מבנה1
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: תהילים קיט שנכתבה ב04:31:24 15.05.2005
תהלים קיט, בית ש (פסוקים 161-168): "
161 שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם; ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ) פָּחַד לִבִּי.
"
162 שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב.
163 שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי.
164 שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ.
165 שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל.
166 שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה';
וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי.
167 שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד.
168 שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ;
כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ.
בסוף בית ש מופיע פעמיים הפועל "שמר". לא מצאתי קשר ישיר בין פועל זה לבין שאר הפסוקים בבית, אבל אולי הקשר עובר דרך הבתים הקודמים. בבתים הקודמים, ובמיוחד
בבית ר , ראינו שהמשורר נקלע למריבות קשות, בגלל המאבקים הציבוריים שניהל על קיום המצוות; בבית זה, ייתכן שהמשורר רוצה לנוח מעט ממאבקים אלה, ולחזק את שמירת התורה בחייו הפרטיים.
שָׂרִים רְדָפוּנִי חִנָּם..."; אך מחשבותיו כבר אינן נתונות לשרים הרודפים אחריו, אלא רק לדבר ה': "...
ומדבריך (וּמִדְּבָרְךָ) פָּחַד לִבִּי". דבר ה' משמח אותו כמו השלל שמוצאים כשמנצחים במלחמה: "
שָׂשׂ אָנֹכִי עַל-אִמְרָתֶךָ - כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב"; הוא כבר אינו מעוניין בניצחון אלא רק בדבר ה' עצמו.
שֶׁקֶר שָׂנֵאתִי וַאֲתַעֵבָה; תּוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי. שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ - עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ"; ייתכן שהוא היה מעדיף להתרחק מדברי שקר ולא להתעסק בהם כלל - גם לא להילחם בהם, אלא רק לעסוק בתורה (העיונית) ולשיר שירי תהילה לה'.
שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ ; וְאֵין-לָמוֹ מִכְשׁוֹל" (ע"ע ). אך המשורר עצמו, למרות שהוא אוהב את התורה, אינו מסתפק בתורה העיונית, הוא אוהב ורוצה לקיים את את מצוות ה' ועדותיו המעשיות - ולכן הוא מסתבך בצרות ונזקק לישועת ה': "
שִׂבַּרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ ה'; וּמִצְוֹתֶיךָ עָשִׂיתִי. שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד"
שָׁמַרְתִּי פִקּוּדֶיךָ וְעֵדֹתֶיךָ ...", מתוך ידיעה שה' רואה את כל דרכיו, ושומר עליו מצרות: "
...כִּי כָל-דְּרָכַי נֶגְדֶּךָ".
הבית כולו מלא ברגשות - רגשות שונים ואף סותרים: אהבה (3 פעמים), שנאה, פחד, שמחה, תהילה ותקוה; כך ממחיש הבית את סערת הרגשות שמתחוללת בליבו של המשורר, המתלבט בין לימוד עיוני בלבד, לבין לימוד עיוני המשולב במאבקים לקיום המצוות באופן מעשי.
התלבטות זו היא, כנראה, חלק בלתי נפרד מהחיים בעולם התורה. האם המשורר ימצא לה פתרון כללי? נראה בבית הבא .