קוד: מבנה תהלים כד בתנ"ך
סוג: מבנה2
מאת: אראל
אל:
בספר תהלים, פרק כד כולל כמה עניינים, שבמבט ראשון אין קשר ביניהם:
לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ" - שבח לה' שברא את העולם;
מִי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ" - תיאור התנאים המוסריים שצריך למלא אדם שרוצה לעלות אל הר ה';
זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה" - פסוק לא ברור;
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה!" - קריאה לשערים להיפתח לכבוד ה'.
מה הקשר בין כל הפסוקים?
מקובל לקרוא מזמור זה בליל א' בתשרי, יום תרועה, היום שבו אנו מציינים את המלכת ה' על העולם.
במשך כל השנה, אנחנו מתנהגים כאילו שהעולם מנוהל על-ידי בני אדם: אנחנו מפגינים נגד (או בעד) מדיניות הממשלה, כותבים מכתבים לחברי הכנסת, מגישים תביעות בבתי המשפט, ומנסים להפעיל את התקשורת. פעם אחת בשנה, אנחנו נזכרים מי המלך האמיתי - מי באמת מנהל את העולם:
לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ
- כל הארץ והיצורים שעליה שייכים לה',
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ
- הוא חולל את הפלא הגדול, המאפשר לכולנו לחיות - הגביה את היבשה מעל המים, כך שהמים לא יציפו אותה (ראו
הארץ על המים).
אם כך, כדי להשפיע על מה שקורה בעולם, לא מספיק לפנות אל ראש הממשלה, צריך קודם כל לפנות אל ה'. ולשם כך יש להגיע לפגישה ב"לשכתו" של ה' עלי אדמות - הר הבית. אך ישנם תנאים המגדירים מי רשאי להיכנס ללישכה:
מִי יַעֲלֶה בְהַר ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה!
מי שעומד בתנאים, יזכה להיפגש עם ה' ולהגיש לפניו את בקשתו, ומובטח לו שמלך העולם ימלא את בקשתו, והוא ייצא מהפגישה מלא ברכה:
יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ
. זה שכרו של הדור המפנה את דרישותיו ובקשותיו אל ה', המבקש לראות את פני ה' ולא רק להיפגש עם מנהיגים:
זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה
.
הפסוקים הבאים מתארים את ה' מגיע אל "לישכתו" (אולי באותו יום תרועה):
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד
, ומדגישים שוב שה' הוא המלך האמיתי בעת מלחמה:
מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה
. ושוב:
שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד
, והפעם מדגישים שה' הוא המלך האמיתי בעת שלום:
מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה!
.
שלושת התפילות שתיקנו חז"ל בתפילת מוסף של ראש השנה מתאימות לשלושה נושאים שאנחנו מתלוננים עליהם במשך השנה:
ע"פ "דעת מקרא", הפרק כולו הוא מזמור שנאמר בשעת החזרת ארון ברית ה' משדה הקרב אל המשכן. בחלק מתקופת התנ"ך, היה מקובל להוציא את ארון הברית לשדה הקרב, כסמל לכך שה' נלחם לישראל. אחרי הניצחון במלחמה, היו מחזירים את הארון למקומו, בקודש הקודשים של המשכן או המקדש. לפי זה:
להסבר הפרטים במזמור על-פי רעיון זה, ראו בפירוש "דעת מקרא".
ע"פ מלבי"ם, הפרק כולו מבטא כמיהה להתקרבות בין העולם החומרי, ובתוכו האדם, לבין ה':
אמנם, לפי פירוש זה, קשה להבין את פסוק 8 - מדוע מודגש שה' הוא "גיבור מלחמה
"?