אחד הדברים העיקריים שעושים את האדם מאושר הוא, האנשים שבחברתם
הוא נמצא. אדם שנמצא בחברתם של אנשים טובים וישרים, מרגיש רגוע ושמח הרבה
יותר ממי שנמצא בחברתם של אנשי תככים ומזימות. כך מבקש המשורר:
תהלים כה21: "תֹם ויֹשֶר יִצְּרוּני, כִּי קִוִּיתִיךָ
"
תום ויושר הם מושגים מופשטים, ובפסוק זה הם מציינים אנשים שיש להם תכונות אלו - אנשים תמים
וישרים.
בפסוקים הקודמים התלונן המשורר על כך שהוא מוקף באויבים, למשל
פסוק 19: "ראה אויבי כי רבו, ושנאת חמס שנאוני
";
ובפסוק שלנו המשורר מבקש שיהיה מוקף רק באנשים טובים - אנשי תום ויושר -
שישמרו עליו מאויביו וייצרו סביבו אוירה טובה, אוירה של תום ויושר.
פירושים נוספים
1. ייתכן שהמשורר מבקש, שבזכות המידות הטובות שלו -
תום ויושר - ה'
ינצור וישמור עליו
(מצודות, מלבי"ם).
- אולם, בפסוקים הקודמים המשורר דווקא הצהיר על כך שהוא חוטא (למשל פסוק 11 "
למען שמך, ה', וסלחת לעווני כי רב הוא
"), ואין זה מתאים שכמה פסוקים לאחר מכן המשורר יבקש שמירה בזכות צדקתו.
2. ייתכן שהמשורר מבקש, שה' יעזור לו להיות תם וישר
(דעת מקרא);
- אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "תום ויושר
אנצור" - הלוואי שאני אשמור על המידות הטובות שלי.
3. לכן נראה לי, כפי שפירשתי למעלה, שהמושגים המופשטים "תום ויושר" מציינים אנשם שיש להם תכונות אלו - אנשים תמים וישרים.