מאת: אראל
תהלים ל5: "
זַמְּרוּ לה' חֲסִידָיו, וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ.
"
זמרו לה' כל
חסידיו בני ישראל על שניצלתם מהמגיפה,
והודו לזכר (לשם)
קדשו -"
ניתן לפרש לפי כמה פירושים של חסידיו (ראו מי הם החסידים של ה'?):
1. חסידיו הם כל בני ישראל, שעשו חסד עם ה' כשהלכו אחריו במדבר וקיבלו את תורתו. כולם צריכים להודות לה' על כך שניצלו מהמגיפה (ראו פסוק 1).
2.
חסידיו הם בני שבט לוי. הם במיוחד צריכים לזמר לה', כי הם לא נפקדו ולכן כנראה גם לא נפגעו במגיפה,
דברי הימים א כא6: "
וְלֵוִי וּבִנְיָמִן לֹא פָקַד בְּתוֹכָם, כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב
". וכידוע, אחד מתפקידי הלויים במקדש היה לזמר.
3.
חסידיו הם כל האנשים הנאמנים לה'. דוד המלך עצמו היה חסיד, ולכן ההצלה שלו ממוות היא סיבה לשמחה לכל החסידים: "
יבשר החסידים, שאם קרה להם כאשר קרהו, השם יצילם.
"
(אבן עזרא) .
זכר קדשו הוא שמו, שבו מזכירים אותו; וכן ב
שמות ג15: "
וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה 'כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 'ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם';
זֶה
שְּׁמִי לְעֹלָם, וְזֶה
זִכְרִי לְדֹר דֹּר'
" (
פירוט). "
והודו לזכר קדשו - כמו
והודו לשמו, כי שמו הוא
זכר קדשו , כי בו נ
זכ י
ר הו; כי אמתת עצמו לא ידענו
"
(רד"ק) .
וביתר פירוט: "
חסידי ה'
יזמרו לה'
- לספר שבחו מצד עצמו, וגם
הודו (שההודאה הוא על הטובות שעשה, שזה מיוחס)
לזכר קדשו , שעל-ידי הטובות זוכרים מעשי ה' ונותנים הודאה לשמו
"
(
מלבי"ם) .