הפוך בה - חוזר

קוד: הפוך בה - חוזר בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב דב בעריש רוזנברג

אל:

הקורא למפרע לא יצא. קרא וטעה יחזור למקום שטעה. (משנה ברכות ט"ו ע"א)

לשון "חוזר" לא נמצא בכל כ"ד ספרי המקרא. וגם הל' ארמי "הדר" [שהוא בנוי על העברי "חזר", בחילוף החי"ת לה"א והזיי"ן לדל"ת, כמו זהב - דהב] לא נמצא כלל* בתרגום אונקלוס [ובתיב"ע נמצא רק בקטעים הנוספים לביאור הדברים או כתמצית מדרשי חז"ל, אבל בעצם תרגום המקרא איננו]. אבל במשנה (וכן בגמרא) רגיל לשון זה מאד.

ואולי מקורו הוא מן הפסוק (שיר השירים א' י') נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים. ורש"י פירש בחרוזים - ענקי זהב ומרגליות חרוזות בפתילי זהב של ביזת הים. וכן ראב"ע פירש חרוזים - הם הקשורים מהאבנים היקרות ואין לו חבר. וכדוגמתו מצינו הלשון "מחרוזות" במשנה (בבא מציעא כ"א ע"א) אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז אלו מציאות שלו מצא וכו' כריכות ברה"ר ועגולי דבלה ככרות של נחתום מחרוזות של דגים וכו'. והצד השוה שביניהם שהמרגליות (או הדגים) מחוברין על ידי חוט, שמעבירים אותו דרך חור שעושים בהן, ובסופו של דבר מחברים ראשו השני של החוט לתחילתו ונעשה לעיגול (ענק). ויתכן שמזה נשתרבב הלשון "חוזר", שגם הוא פירושו שמסתובב ושב למקום אשר היה בו בראשונה.

* אמנם במקרא מצאתי פעם אחת את השורש "הדר" במשמעות של חזרה, בפסוק (ישעי' מ"ה ב') אני לפניך אלך והדורים אֲיַשֵּׁר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע. ופי' רש"י וז"ל: תירגמו יונתן ושורייא [פי' החומות, מלשון (בראשית מ"ט כ"ב) בנות צעדה עלי שור ] אכבש, כמו הדר הדרנה [אולי צ"ל "הדרנא", והכונה ללשון הגמרא כגון (גיטין י"ד ע"א) הדר ביה, הדרנא בי] על שם שסובבת החומה את העיר, ויש לפרש הדורים [כלשון הפסוק (שופטים ה' ו')] "ארחות עקלקלות" איישר לפניו. עכ"ל רש"י.

וכן פי' הרד"ק (שם, וכן בסה"ש, שורש "הדר") דרכים עקלקלות איישר. והראה מקום למאי דאיתא בגמרא (חולין מ"ח ע"ב) הדורא דכנתא, בני מעים שהם מעוקלים ומסובבים סביב סביב.