ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
אבק
קוד: אבק בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
עצם:
אבָק (חומר)
= עפר הדק המתנשא מעל הארץ.
עצם:
אבקה (חומר)
[רק בצירוף "אבקת רוכל"]
פועל:
נאבק (נפעל)
= ענינו התעצמות איש ברעהו להפיל זה את זה, ומעלין עפר ברגליהם.
[באה רק בספר בראשית]
צילום:
ציור:
יש ה 24
/ נופר דסקל
ציור:
ביטוי חומר:
אבקת רוכל
= בשמים ששוחקים אותם הדק כאבק.
מאמר:
ממאבק למחבק
/ מיכאל עזרא
תוספות ותגובות