ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
בצר
קוד: בצר בתנ"ך
סוג: שורש2
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שורש עם כמה משמעויות שונות.
[שבי"ל]
שזמש:
בצר1
= ענינו קטיפת ענבים.
בצַר (פעל)
בציר (זמן)
נבצר (נפעל)
שזמש:
בצר2
= ענינו חוזק ותוקף בחומות הערים, ועמו "בצורת" ו"הבצרות".
בִצָּרוֹן (מופשט)
בֶצֶר (מקום מתואר)
...
בַצָּרוֹת (מופשט)
בַצֹּרֶת (מופשט)
ביצר (פיעל)
בצוּר (תואר)
מבצר[מ] (מופשט)
מבצר[ע] (מקום מתואר)
תוספות ותגובות