ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ברח
קוד: ברח בתנ"ך
סוג: שורש2
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שורש עם כמה משמעויות שונות.
[שבי"ל]
שזמש:
ברח1
= ענינו ניסה.
ברַח1 (פעל)
הבריח1 (הפעיל)
מִברָח (שם מתואר)
שזמש:
ברח2
= שם "בריח", והוא כלי ארוך עשוי לחבור והסגר בבואו למקום מוכן לו, והנגזר ממנו.
בְרִיח (כלי)
בָרִיח (תואר)
...
ברַח2 (פעל)
הבריח2 (הפעיל)
תוספות ותגובות