ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
צבע
קוד: צבע בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו מראה וגוון, ועמו "הצבועים" ו"צבוע".
[שבי"ל]
עצם:
צבַע (צבע)
[באה רק בספר שופטים]
חיה:
צבוֹע (חיה)
= חיה או שרץ טורף ומזיק [ע' בבא-קמא דף טז] והוא בעל גוונים הרבה.
תואר:
צבוּע (תואר)
= תואר לטורף ודורס כצבועים, או שגם הוא בעל גוונין.
צילום:
מאמר:
בצע - עצב - צבע
/ גליה
ביטוי שם מתואר:
מעשה אצבעות ה'
ביטוי שם מתואר:
מעשה אצבעותיו
הצבעים בתנ"ך
/ אביתר כהן
[נכתב ב-21:22:47 07.08.2011]
תוספות ותגובות