ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ה
>
ל-ה=ל-י
>
צבה
קוד: צבה בתנ"ך
סוג: שורש2
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שורש עם כמה משמעויות שונות.
[שבי"ל]
שזמש:
צבה1
= ענינו היות דבר מכוסה וחלול כמין אוהל ותיבה.
הצבה (הפעיל)
צב[ח] (חיה)
...
צב[ת] (תואר)
צבָה (פעל)
שזמש:
צבה2
= שם "צבי", שענינו הוד ותפארת.
צבי[מ] (מופשט)
שזמש:
צבה3
= שם "צבי" ו"צביה", והוא מין חיה ידוע.
צבִיָּה (חיה)
צבי[ח] (חיה)
תוספות ותגובות