ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
צהר
קוד: צהר בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו אור ונהרה, ועמו "יצהר", והנגזר ממנו.
[שבי"ל]
פועל:
הצהיר (הפעיל)
= עשה יצהר.
עצם:
יצהָר (חומר)
= שמן זית הטוב, שמדליקין בנר שיצהיר ויאיר.
תואר:
צֹהַר (שם מתואר)
= חלון או אבן טובה.
מופשט:
צהריים (זמן)
= חצות היום, שאז השמש מאיר בחזק כפליים כבשאר היום.
צילום:
מאמר:
זכוכית, חול
/ אביתר כהן
תוספות ותגובות