ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
צלח
קוד: צלח בתנ"ך
סוג: שורש2
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שורש עם כמה משמעויות שונות.
[שבי"ל]
שזמש:
צלח1
= ענינו היות דבר כפי חפץ והכנת הנושא.
הצליח (הפעיל)
צלַח (פעל)
שזמש:
צלח2
= שם "צלוחית" ו"צלחת", והם מיני כלים.
צֵלחת (כלי קיבול)
צַלּחת (כלי קיבול)
צלוחית (כלי קיבול)
תוספות ותגובות