ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
דבב
קוד: דבב בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו עורר, ועימו "דיבה".
[שבי"ל]
מופשט:
דִבָּה (קול)
= ענינו מעורר נפש השומע בדבר רע, ו"מוציא דיבה" הוא דיבת שקר.
פועל:
דבַב (פעל)
צילום:
ביטוי הפעיל:
הביא דיבה
= אמר דברים רעים, אבל אמיתיים
ביטוי הפעיל:
הוציא דיבה
= אמר דברים רעים ושקריים
תוספות ותגובות