ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
דחפ
קוד: דחפ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו הדפה ממקום.
[שבי"ל]
תואר:
דחוף (תואר)
= רק ברבים "דחופים".
מופשט:
מדחפה (מופשט)
= רק ברבים "מדחפות".
פועל:
נדחף (נפעל)
צילום:
תוספות ותגובות