ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שרר
קוד: שרר בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שם "שרירות", וענינו חוזק וקיום. ובדברי רז"ל "שריר וקיים", ועמו "שררך", "שרירי".
[שבי"ל]
עצם:
שֹרּ (גוף)
= חבל הטבור, או שריר [רק בשייכות "שָרּך"; ר' בדגש לחסרון אות הכפל]
עצם:
שֹרר (גוף)
= טבור אדם [רק בשייכות "שָררך"].
עצם:
שריר (גוף)
[רק בריבוי "שרירי בטנו"].
מופשט:
שרירות (אופי)
[רק בצירוף "שרירות לב"]
צילום:
מאמר:
רפואת הנפש ורפואת הגוף
/ אראל -> סגלות משלי
מאמר:
שבועה בברית-המילה
/ יהודה רצהבי -> הצופה
ביטוי אופי:
שרירות לב
= מה שהלב מחזק ומקיים.
תוספות ותגובות