ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
כבל
קוד: כבל בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
כלי:
כֶבֶל (כלי)
= סד לאסור הרגליים.
[באה רק בספר תהלים]
תואר:
כָבוּל (מקום פרטי)
= מענין כבל הרגליים, על משקל "שָׁבוּע". ארץ טיט, שהרגל משתקעת ונכבלת בה. רש"י מל"א ט13.
צילום:
תוספות ותגובות