ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
לקש
קוד: לקש בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
פועל:
ליקש (פיעל הפוך)
= קצר או בצר את הלקש.
חיה:
לקֶש (צמח)
= תבואה מאוחרת.
[באה רק בספר עמוס]
עצם:
מלקוש (עצם ברקיע)
= מטר היורד בזמן הלקש.
צילום:
תוספות ותגובות