ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
פקח
קוד: פקח בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו פתיחת עין או אוזן, לראות ולשמוע. ובא לגילוי והסתכלות והשגחה, ועמו "פקח-קוח".
[שבי"ל]
פועל:
נפקח (נפעל)
תואר:
פיקח (בעל תכונה)
= היפך העיור.
[באה רק בספר שמות]
פועל:
פקַח (פעל)
מופשט:
פקח-קוח (מופשט)
= שתי מילות, וענינם מילה אחת נרדף ל"דרור", והטעם - פקח מלקוחם ושבים.
צילום:
תוספות ותגובות