ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
סופ
קוד: סופ בתנ"ך
סוג: שורש2
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שורש עם כמה משמעויות שונות.
[שבי"ל]
שזמש:
סופ1
= ענינו נרדף לשורש כלה.
הסיף (הפעיל)
סַף (פעל)
סוֹף (זמן)
שזמש:
סופ2
= שם "סופה", והוא רוח עזה.
סופה (עצם ברקיע)
שזמש:
סופ3
= שם "סוף", והוא קנה הגדל על שפת היאור.
סוּף (עשב)
תוספות ותגובות