ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
חלפ
קוד: חלפ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו שינוי ותמורה, ובא על עבירה, כי העובר משנה מקומו, וגם לכריתה.
[שבי"ל]
פועל:
החליף (הפעיל)
פועל:
חילף (פיעל)
מופשט:
חלֶף (מופשט)
[באה רק בספר במדבר]
פועל:
חלַף (פעל)
מופשט:
חלוף (מופשט)
[רק בצירוף "בני חלוף"]
מופשט:
חליפה (מופשט)
= "חלֶף" בלשון נקבה.
מופשט:
חליפות[מ] (מופשט)
תואר:
חליפות[ע] (שם מתואר)
כלי:
מחלף (כלי חיתוך)
= סכינים כו', שענינם כריתה, ראב"ע.
עצם:
מחלפות (גוף)
= תרגם יונתן "גדילת", כי המגדל ומקלע השער מחליף תמיד את השער מעבר על עבר.
[באה רק בספר שופטים]
צילום:
ביטוי תואר:
בני חלוף
מאמר:
הבגד בחיי יעקב ובניו כמבליט עקרון מדה כנגד מדה
/ אסף מאלי -> שמעתין
(קישור חיצוני)
תוספות ותגובות