תמיד כשאני מגיע לאתר שיש בו הרבה טבלאות ואינדקסים, אני אומר לעצמי "חבל שהם לא נותנים להוריד את הקבצים של מאגרי הנתונים שלהם - הייתי יכול לעשות חיפושים הרבה יותר משוכללים ממה שהם נותנים לעשות באתר".
אז האתר של נח"ת הוא לא כמו כולם: באתר הזה אפשר להוריד את כל מאגרי הנתונים ולהשתמש בהם באופן חופשי, על-פי תנאי
רשיון לשימוש חופשי בקבצים .
הקבצים ששמם מסתיים בסיומת.mdb הם מאגרי-נתונים של תוכנת גישה ה'תש"ס (Microsoft Access 2000), שהיא חלק מחבילת משרד ה'תש"ס (Microsoft Office 2000). כדי לפתוח את הקבצים ולהשתמש בהם, צריך להתקין את התוכנה.
יש גם קבצי טקסט-מופרד-בטאבים, שאותם ניתן לערוך בכל עורך-טקסט (בתנאי שהוא מסוגל לעבוד עם קבצים גדולים מ-64 ק"ב), או בעזרת תוכנת "הצטיינות" (Microsoft Excel).
הערה: התיעוד חלקי בלבד. זה יותר טוב מכלום (אני מקווה). תיעוד מלא ייכתב כש... יהיה זמן.
1. פרטים וקשרים
הנתונים באתר זה נחלקים לשני סוגים:
פרטים
(prtim) ו-
קשרים
(qjrim).
פרטים
הם עצמים העומדות בפני עצמם,
וקשרים
מקשרים בין שני פרטים.
דוגמאות לפרטים:
-
מאמר מקומי - מאמר שנמצא על השרת שלנו
-
אוסף של מאמרים
-
אתר חיצוני
-
דמות תנ"כית
-
מילה בלשון המקרא
-
איזור גיאוגרפי בתנ"ך
תכונות של פרטים יכולות להיות חלק מהתכונות הבאות (לא לכל פרט יש את כולן):
-
qod
- קוד (שם קצר) - משמש כמפתח ראשי בטבלה, מקשר בין פרטים בטבלאות שונות, ומוצג גם בסרגלי-ניווט.
-
kotrt
- כותרת (שם ארוך) - מוצג בראש המאמר (אם הפרט הוא מאמר מקומי), וגם ברשימות בתוך אוספים של מאמרים.
-
sug
- סוג הפרט (מאמר, אתר וכו'). לשדה זה יכולים להיות שני שימושים:
- סידור הפרטים בתוך מסמכי-אוסף שמכילים אותם, בעזרת התבנית (למשל, אפשר לבנות תבנית שבה כל המאמרים מוצגים בצד ימין, וכל האתרים בצד שמאל).
- שליטה בצורת ההצגה של הפרט. למשל, אם הסוג הוא "הפוך", אנחנו רוצים להציג את שם המאמר באדום, ואת המאמר כולו בתוך מסגרת אדומה, כדי להזהיר את הציבור. המחרוזת בשדה זה (מתורגמת לאותיות לטיניות) מוצבת כ-class של ה-body של המאמר. למשל, אם הסוג הוא "הפוך", יופיע בראש המאמר התג: <body class='hpwk'>. בדף-הסגנון (_themes/klli.css ), ניתן לקבוע, שכל הדפים מסוג זה יוצגו בתוך מסגרת אדומה (לפרטים יש ללמוד CSS).
-
tvnit
- תבנית שמשמשת ליצירה אוטומטית של הפרט (רלבנטי רק עבור אוספים של מאמרים, שנוצרים באופן אוטומטי). המחרוזת בשדה זה היא למעשה שם של קובץ (ללא סיומת), שנמצא בתת-מדור
_tvnit , תחת השורש של האתר. למשל, התבנית "osf" נמצאת בקובץ
_tvnit/osf.html .
-
ktovt
- כתובת - קישור יחסי למאמר מקומי, או קישור מוחלט לאתר חיצוני. הכתובת יכולה להיות ריקה, למשל - לרוב המילים בלשון המקרא אין כתובת, כי מילה מופיעה רק בתוך הדף של השורש שלה - אין לה דף בפני-עצמה. במקרה כזה, הכותרת של הפרט תופיע בכל אוסף שמכיל את הפרט, אך ללא קישור.
-
m
- מחבר
-
l
- נמען (אם זה מכתב), או מקום פרסום (אם זה מאמר שהתפרסם). שם המחבר ושם הנמען יופיעו מתחת לכותרת בפרט עצמו, וליד הכותרת באוספים שמכילים את הפרט.
-
tarik_hosfa
- תאריך הוספה - התאריך שבו נוסף הפרט לטבלה שבה הוא מופיע. מאפשר לזהות בקלות את הפרטים החדשים (ע"י מיון הטבלה לפי שדה זה).
קשרים
מציינים יחס של הכלה בין שני פרטים. לכל קשר יש כיוון: הפרט המוכל נקרא ה"בן" (bn), והפרט המכיל נקרא ה"אב" (av). כל פרט יכול להיות קשור במספר בלתי-מוגבל של קשרים, הן כאב והן כבן.
דוגמאות לקשרים:
-
קשר בין מאמר לבין אוסף-מאמרים שמכיל אותו, למשל המאמר "לכו נרננה לה'" הוא בן של האוסף "מבנה2" (אוסף של מאמרים שעוסקים במבנים של פרשות).
-
קשר בין אוסף לבין אוסף ברמה גבוהה יותר, למשל האוסף "מבנה2" הוא בן של האוסף "מאמרים על מקום אחד", שהוא בתורו בן של האוסף "הקשר לפרשה" (מאמרים ממויינים לפי הקשר בינם לבין הפרשה שהם באים להסביר), שהוא בתורו בן של האוסף "0", שהוא האוסף הראשי (הדף הראשי של האתר).
-
קשר בין מאמר לבין דמות שהמאמר מתייחס אליה, למשל המאמר "זיהוי הדמויות במגילת אסתר" הוא בן של הדמויות - "מרדכי", "אסתר", "ושתי", וכו'.
-
קשר בין מאמר לבין מילה בלשון המקרא שהמאמר מתייחס אליה, למשל המאמר "לכו נרננה לה'" הוא בן של המילה "ניסה" ושל המילה "בחן".
תכונות של קשרים יכולות להיות:
-
av
- הקוד של האב
-
bn
- הקוד של הבן
-
sdr_bn
- מספר בין 0 ל-100; מספר סידורי של הבן במסמך האב. מספר זה קובע את הסדר שבו יופיעו מאמרים בתוך אוספי-מאמרים (המאמרים עם סדר-בן קטן יותר יופיעו קודם). אם יש כמה מאמרים עם אותו מספר סידורי, הם יופיעו לפי סדר אלפביתי.
-
sdr_av
- מספר סידורי של האב במסמך הבן. מספר זה קובע את הסדר שבו יופיעו מאמרים בסרגלי-ניווט.
-
kotrt
- כותרת חלופית עבור הבן. ברירת המחדל היא, שכאשר יוצרים אוסף של מאמרים - הכותרת של כל קישור למאמר היא הכותרת של המאמר. אבל אפשר להגדיר כותרת חלופית עבור הבן, שתהיה תקפה רק עבור אב אחד מסויים. דוגמה: המאמר "גברים ונשים מסוכנים בספר משלי" הוא בן של האוסף "משלי". הכותרת שלו באוסף זה היא קצרה יותר - "גברים ונשים מסוכנים". בשדה זה ניתן להכניס גם תמונות (ע"י התג img), שיופיעו בסמוך לכותרת של הבן במסמך האב.
-
sug
- סוג חלופי עבור הבן (בד"כ שדה זה נשאר ריק, ואז ברירת-המחדל היא להשתמש בסוג של הבן).
שיטת "הפרטים והקשרים" מאפשרת לבצע שני סוגים של פעולות באופן אוטומטי:
-
לייצר אוסף של מאמרים, ע"י יצירת קישורים לכל המאמרים שמוגדרים כ"בנים" שלו.
-
לייצר, בראש מאמר, סרגלי-ניווט, ע"י יצירת קישורים לכל המאמרים שמוגדרים כ"אבות" שלו.
באתרים אחרים (למשל "המדריך הפתוח" --
http://dmoz.org ), לכל בן יש רק אב אחד: כל פרט צריך להיות שייך לנושא אחד בלבד. כלומר, המידע מיוצג במבנה של עץ.
בשיטת "הפרטים והקשרים" אין מגבלה על מספר האבות ועל מספר הבנים: כל פרט יכול להשתייך לכמה נושאים שונים. כלומר, המידע מיוצג במבנה של גרף כללי (ליתר דיוק: גרף מכוון חסר מעגלים - "דאג"). שיטה זו, לדעתי, מתאימה יותר לצורת המחשבה האנושית.
דוגמאות למאגרי-נתונים ניתן למצוא
ברשימת מאגרי הנתונים התנ"כיים .
2. הוספת מאמר חדש למאגרי הנתונים
כדי להוסיף מאמר חדש למאגרי הנתונים, מספיק לפתוח את המאגר הראשי -
tnk1.mdb. במאגר זה יש קישורים לטבלאות הרלבנטיות בשאר המאגרים.
השלב הראשון הוא להוסיף את המאמר לטבלה הראשית
hkl.
לאחר מכן יש לקשר אותו לאוסף אחד או יותר. בתוכנת
access 2000, ניתן לעשות זאת ע"י לחיצה על סימן ה+ שליד שורת המאמר.
-
ניתן לקשר את המאמר החדש לאוסף שמדבר על הקשר בין המאמר לבין הפרשה שאותה הוא בא לפרש. למשל, אם המאמר בא לפרש מבנה של פרשה מסויימת, ניתן לקשר אותו לאוסף "מבנה2". אוספים שונים מסוג זה ניתן למצוא באתר, ע"י כניסה לקישור "סגנונות" או "הקשר לפרשה".
-
ניתן לקשר את המאמר החדש לאוסף שמדבר על המסר של המאמר לימינו. למשל, אם המאמר מדבר על תפילות, ניתן לקשר אותו לאוסף "תפילה לה'". מסרים שונים ניתן למצוא באתר, ע"י כניסה לקישור "מסרים".
-
אם המאמר מדבר על ספר שלם מספרי התנ"ך, ניתן לקשר אותו לספר המתאים. למשל "מבוא לספר משלי" ניתן לקשר ל"משלי".
-
ניתן, כמובן, לקשר את המאמר גם לאוספים אחרים שהוא מתאים להם, לפי העניין.
תוך כדי הוספת קשרים בין המאמר חדש לבין האוספים הקיימים, אנחנו עשויים להגיע למסקנה שהאוספים הקיימים גדולים מדי, ויש לפצל אותם לאוספים קטנים וספציפיים יותר. ניתן לעשות זאת ע"י כניסה לטבלה
qjrim
ושינוי השורות הרלבנטיות.
זוהי, בעיני, אחת הפעולות המעניינות בניהול האתר. באמצעות הסיווג והפיצול של נושאים לתת-נושאים, זוכים לרמה חדשה וגבוהה יותר של הבנה - דבר שקשה להשיג בלימוד רגיל.
לאחר מכן, יש לעבור לדף השאילתות; יש שם כמה שאילתות שמאפשרות להוסיף קשרים:
-
קשרים לפסוקים: בשאילתה זו ניתן להוסיף קשרים בין המאמר לבין הפרקים והפסוקים שמוסברים בו; כל פרק או פסוק שמוסברים במאמר יהיו בשורה נפרדת. לא צריך לשים שם את כל הפסוקים שנזכרים במאמר, אלא רק את אלה שמוסברים בו, כך שהמאמר תורם תרומה משמעותית להבנתם.
-
קשרים לדמויות: בשאילתה זו ניתן להוסיף קשרים בין המאמר לבין הדמויות שהמאמר מסביר עליהן (אם יש).
-
קשרים לאיזורים גיאוגרפיים
-
קשרים למילים וביטויים בלשון המקרא
-
קשרים למצוות - נועד עבור מאמרים שמסבירים
טעם
של מצווה מסויימת, או
הגדרה
של מצווה מסויימת.
-
קשרים למאמרי מצוות - נועד עבור מאמרים שמתייחסים לנושא כללי יותר שקשור למצוות (למשל מאמרים על היחס לאויבים בזמן מלחמה וכד').
אומנות הקישור
קישור של מאמר חדש לאוספים או למושגים קיימים הוא לא תהליך טכני בלבד, אלא תהליך שדורש הרבה מחשבה והבנה. לפני שמוסיפים קישור חדש, צריך לעיין באוסף כפי שהוא עכשיו, לקרוא את המאמרים שיש בו, ולראות האם המאמר החדש משתלב יפה באוסף זה.
כמו כן, יש לקבוע את "סדר הבן" (המספר הסידורי של המאמר שאנחנו מוסיפים, ביחס לשאר המאמרים שמקושרים לאותו אוסף) כך שייווצר רצף הגיוני של מאמרים באוסף, כך שמי שנכנס לדף של האוסף - יוכל לקרוא את המאמרים לפי הסדר ולקבל תמונה הגיונית של המושג המתאים.
קשה להסביר את זה בכתב - צריך להתנסות כדי להרגיש: האומנות של יצירת הקישורים היא ממש סוג חדש של לימוד תנ"ך.
3. יצירה או עדכון של אוספים ושל סרגלי ניווט
לאחר שמבצעים שינויים במאגרי הנתונים, אפשר לעדכן את האוספים וסרגלי-הניווט שהשתנו.
לשם כך יש לפתוח את מאגר היצירה -
ycira.mdb.
מאגר זה לא מכיל שום טבלאות, אלא רק מודולים של פונקציות ב
Visual Basic, שמאפשרות ליצור באופן אוטומטי את אוספי-המאמרים ואת סרגלי-הניווט.
יש לעבור לטבלת המודולים, ולהריץ את המודול הרצוי, למשל "עדכון מאמרים בתנ"ך".
ניתן גם להריץ ישירות מסביבת
Visual Basic: יש לפתוח את סביבת
Visual Basic
ע"י לחיצה על
Alt-F11. המודול הראשי הוא
Cor, שם נמצאות כל פונקציות העדכון הראשיות.