קוד: 'אהבת שמשון' - לאה גולדברג בתנ"ך
סוג: שיר
מאת:
אל: האתר
נשלח על-ידי מזל טוב לאראל ויעל (128.139.197.33) ב19:14:09 25.06.2003
אהבת שמשון/ לאה גולדברג
ספרו גמלים בפונדק,
חמרים לצון חמדו,
ידובר על שמשון בפונדק:
אין כמוהו, יחיד, אחד הוא.
זרועו כקונרס נחושה,
אגרופו כהולם מקבת,
ואונו בערמה יחושל,
וינוס האויב כארנבת.
כי צודד שועלים בחורשה
זנבותיהם נשאו השלהבת,
ונשרף גם בית האישה,
כי רמתהו עגלה עוגבת.
כך ספרו גמלים בפונדק,
חמרים לצון חמדו.
שמו הלך מפונדק לפונדק,
כי חזק, כי גיבור, כי אחד הוא.
פערו את פיהם השוטים,
חכמים ראשיהם הנידו,
ואפילו סרני פלישתים
את שבחו ברבים הגידו.
ויתן לו שבט שופטים
ושבטים וגויים הרעידו,
וידובר בקרבות ובמשתים,
כי גיבור, כי שליט, כי נגיד הוא.
ואולי גם הוא לא ידע
כי דינו דין נזיר והוזה,
כי פשוט כפתרון כל חידה
לבבו השביר בחזה.
ימתק הדבש במפולת כפירים
ולב חלש בגוף גיבורים.
הגידו בנות לקרוב, לרחוק:
אכן מעז יצא מתוק.
ויסופר בקרבות ובמשתים,
ויהי הסיפור למסורת-
איך ניתק יתרים כפשתים,
עבותים כפתילי הנעורת.
ובעברו ונשים בחלון
נשקפות בתשוקה ופחד,
בנות עזה ובנות אשקלון,
אשת-איש וזונה גם יחד.
ודולקה בפיהן הדיבה
בראותן כי קרב הנער:
איך יצא בחצות מקובה
ונשא על כתפיו השער.
בכל בית אחות קטנה
על אזני אחות מלחשת:
"הוא שכב בזרועות הזונה
ועירנו פרוזה, נכבשת".
ודמותו כי תכבה בחלון
ואבדה בדרך המלך,
בנות עזה ובנות אשקלון
אל הנול חוזרות, אל הפלך.
הן יושבות ושוזרות בפשתים,
הן שוזרות עבותים כאלה
אשר כל גבורי הפלישתים
במיטב חלומם לא יחלו.
וילך הלוך ואכול
ונוטף מידיו הדבש.
וישמח על כוחו כי גדול,
וישמח על סודו כי כבש.
וילך וישר ברמה
ובלבו גם פתרון גם חידה,
ויזהיבו גם קרני החמה
באגלי הדבש שרדה.
ויביא לאביו ואמו
דבש מנחה לנוה העני,
ויאכילהו כי טוב טעמו,
וירדו בית התמני.
וילך ופתרון חדש
בחידה כתולעת בפרי:
האישה מתוקה מדבש
והיצר עז מארי.
שבע מחלפות לראשך, שמשון,
כקרני השמש לראשך, שמשון,
עלמות יפות בחיקך, שמשון,
אהבנוך אמש בית-אמך, שמשון.
וילך גיבור מן הכפר, אבוי,
ויאהב הגיבור בת-נכר, אבוי.
הזהר מבת הערלים, שמשון,
מקסמי מבט, מן הכבלים, שמשון,
חוד חידה, לערלים, שמשון.
צודה צוד ביער שועלים, שמשון.
וילך הגיבור מן הכפר, אבוי,
ויאהב בת-נכר, אבוי.
שבעה דרכים מן הכפר.
בם ילך פוחז וריק.
ושמשון רק בדרך אחד יבחר:
בואכה נחל שורק.
הן ידוע ידע שבגדה,
ונכנע לחלקת הלשון,
הוא ידע שימות מידה-
פלשתים עליך שמשון.
ויחזור וישכב בחיקה
עם דמותו הצופה באישון.
כי בכל בגידותיה מתקה-
פלישתים עליך, שמשון.
כי כבשה ככובש את אויבו
וכל לילה לו לילה ראשון
ויצהל חרדות לבבו-
פלישתים עליך שמשון.
רק בבוא העדה הפרועה,
עת טפחה אהבת פניו,
הוא פקח את עיניו וראה,
ורעיה נקרו את עיניו.