עד כמה שידוע לי (וצריך לבדוק את זה טוב יותר), ה"גאולה" לא חייבת להיות מצב סופי.
על-פי התורה, בהחלט ייתכן מצב שבו כל הברכות הלאומיות מתקיימות, עם ישראל יושב לבטח בארצו תחת שלטון משיח מבית דוד ונהנה מזיו השכינה, אבל זה לא מצב סופי אלא מצב שיכול להשתנות אם עם ישראל יעזוב את התורה. לדעתי זה המצב שהיה קיים בימי השיא של מלכות שלמה.
הנביאים האחרונים מדברים, לפי הפירושים המקובלים, על הגאולה הסופית והנצחית, שאחריה לא יהיה עוד חטא ולא תהיה עוד גלות (ע' למשל בירמיהו לא-לב). אבל ייתכן שזה נובע מתוך ייאוש - לאחר שעם ישראל לא הצליח להתמיד בעבודת ה' בארץ ישראל, הגיעו למסקנה שהדרך היחידה למנוע את ההתדרדרות של עם ישראל היא לשלול מהם את הבחירה החופשית, ואז הגאולה באמת תהיה סופית ונצחית.
אבל כאשר ניתנה התורה, גם כאשר דיברו על גאולה, לא התכוונו בהכרח לגאולה סופית ונצחית, אלא פשוט לחזרה למצב של קיום הברכות הלאומיות, מצב שיכול להיות גם זמני.
יצחק צויג22:41:54 10.09.2003 (0)