הסיבה שהתורה מחייבת אנס להתחתן עם קורבנתו היא ברורה, ותלוייה בשני הבדלים חשובים בין החברה בימינו לחברה בתקופת התנ"ך.
ההבדל הראשון הוא, שבתקופת התנ"ך, בחורה שלא הייתה בתולה נחשבה ל"פגומה", ואף אחד לא היה מתחתן איתה, או לפחות לא מסכים לשלם עליה מוהר. סביר להניח שבחורה שנאנסה הייתה נחשבת לעוד יותר פגומה. יוצא שבחורה שנאנסה לא תצליח להתחתן עם גבר אחר. המצב הזה קיים אפילו בכמה חברות בימינו.
ההבדל השני הוא שאז לנשים היה אינטרס חשוב להתחתן שלא היה קשור לאהבה: פרנסה. היות ונשים לא ממש יכלו לעבוד, אשה שלא הייתה נשואה הייתה אוטומטית במצב מאוד קשה. מקסימום היא יכלה להישאר בבית אביה, אבל כשאביה ימות...?
כך, אם בחורה נאנסה, היא כן הייתה רוצה להתחתן עם התוקף, כי: א. היא לא הייתה מצליחה להתחתן עם מישהו אחר. ב. אם היא לא הייתה מתחתנת, לא היה לה מה לאכול (ועל המצב של נשים לא נשואות, אפשר לראות את רות ונעמי, שהיו צריכות ללקט שיבולים כדי לא למות מרעב). האנס מחוייב להשיא את קורבנתו לאשה, כדי שהחיים שלה לא ייהרסו בגללו.