קוד: אברך= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אביתר כהן
אל: האתר
על יוסף נאמר:
"וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים" (בראשית מא43)
אברך פירושו כרוז
בעת העתיקה היה אדם (אברך) שתפקידו היה ללכת לפני אדם חשוב (שר) ולהכריז (לקרוא) בקול על בואו
במגילת אסתר מסופר כי המן נאלץ להיות האברך של מרדכי:
"ויקח המן את-הלבוש ואת-הסוס וילבש את-מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר
ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו11)
מסתבר שהשורש הוא ב.ר.ך ממנו התפתחה המלה ברוקר (כרוז) {לפי יעקבי "לשון משותפת"}
גם תרגום השבעים מתרגם - כרוז
וכן אחד מהגירסאות של תרגום השומרונים
מעניין שלמעשה עד היום השתמרה המשמעות של (א)ברך / ברח' = כרוז
שכן במרוקאית וטוניסאית (ועוד שפות?): ברח' (בריח' / בראח' / ברראח') = כרוז
קשרי מושגים
מסתבר שיש קשר מעניין בין כרוז – נגר - בריח
כרוז = בריח / (א)ברך
בריח = נגרה (ארמית)
כרוז = נגר (אכדית)
מה הקשר בין המילים?
ובכן הכרוז שקורא בקול כאילו מנסר את האויר
(הביטוי "קולו ניסר את האוויר" על שלל צורתיו מופיע כחצי מיליון פעם בגוגל)
כשבן יהודה חידש את המלה מנשר (כרוז) הוא התבסס על המלה הערבית מנשר
וכן הנגר נקרא כך מפני שהוא מנסר את העץ
עוד יש לציין את הברחא = התיש שבראש העדר – משכוכית – פעמון – כרוז
יהודה גרנות[נכתב ב: 15:51:34 15.07.2004]