"הפירוש המקובל"

נשלח על-ידי אביתר כהן (62.0.91.79) ב17:10:12  29.07.2004,

בתגובה ל: שש שנשלח על-ידי אראל ב15:50:26  29.07.2004:


מה שכתבתי זה לא סקירה על מה שמקובל , אלא מה דעתי
ואת הראיות וההקשרים , הרי כתבתי והסברתי
מי אמר ומי קבע שבוץ / שש הוא פשתן ?
אולי הכוונה לפשתן מסויים ? בצבע / צבוע אדום ?!
זה לא כל כך פשוט , ראה מה אומר זהר עמר
אחד המומחים הגדולים בארץ לצבעים , הוא דתי ,
ומנהל המחלקה של היהדות / מקרא בבר אילן (או משהו דומה)

זהר עמר – עיתון בשבע :

אחת החוויות החזקות שעבר במסגרת מחקריו, קשורה לכהן הגדול.
עמר מקווה שיפנו אליו כשייבנה בית המקדש,
כי בהחלט יהיה לו מה לתרום.
הוא מספר: "יום אחד קראתי את תרגומו הערבי של רס"ג לתורה.
כשהגעתי לפסוקים המתארים את בגדי הכהן הגדול,
ראיתי שבכל מקום שכתוב 'שש' או 'בוץ' הוא מתרגם 'עושור'.
ניסיתי לאתר את מקור המילה,
ופתאום נזכרתי כשכשהייתי מדריך טיולים באזור ים המלח נתקלתי בצמח בשם זה,
מה שנקרא היום 'פתילת המדבר'.

"חיפשתי בספרים מתקופת רס"ג, ושם תיארו את 'עושור' כצמח שהכינו ממנו בדים,
שתיאורו דומה להפליא לפתילת המדבר.
זו היתה תגלית, שכן עד אז סברו החוקרים ופרשני המקרא שבוץ ושש הם פשתן!
פרופ' פליקס אמר שזו אכן תגלית יפה,
אך בלתי אפשרית". עמר מוציא מצנצנת את סיבי פתילת המדבר – חלקים אף יותר ממשי.

"הוא אמר שאי אפשר ליצור מזה חוטים ואריגים. פניתי למומחית לטוויה, טוני פרידמן,
וביקשתי שתנסה להכין לי אריג מפתילת המדבר. היא הסכימה, ויצאתי לקטיף מרוכז של הצמח.
כל הבית התמלא לי בפקעות של פתילת המדבר. הבאתי לה אותן,
ואחרי ארבעה חודשים היא התקשרה ואמרה:
"בחיים לא ראיתי חומר כזה, הוא כל-כך חלק שבלתי אפשרי לטוות ממנו חוטים. אני מרימה ידיים".
ובכל זאת, היא המשיכה לנסות. מוצאי שבת אחד היא התקשרה ואמרה: "הצלחתי".
הכנו את האריג בשילוב עם פשתן, מה שנתן לו חוזק. התוצאה היתה אריג מבריק ומלכותי,
שללא ספק מתאים להיות בגד של הכהן הגדול.
בסיום הפרויקט הרגשתי שסגרתי מעגל גדול", הוא מסכם.


אבן עזרא (אסתר א ו) : ב ו ץ הוא הבד ממיני פשתים במצרים גם - א ר ג מ ן - ב צ מ ר !!



תגובות: