כמו שאמרתי לאראל, זה מוזיל את התנ"ך אנחנו (אולי) לא צריכים להסתכל על התנ"ך בתור סיפור מרתק שאמור לגעת ללבנו.
וחוץ מזה שברגע שאנחנו מספרים סיפורים כאלו אנחנו יכולים לפסול באותה מידה שנאחנו פוסלים, מבחינת אמיתות, את הסיפורים שלנו למה שלא נפסול ג"כ את הסיפורים של חז"ל? של הגמרא?
ומי אמר ששם הם גם לא מתבססים על יותר מ'תחושת בטן'?
ואני רוצה להדגיש שנאי לא בעד או נגד פשוט עלתה הסוגייה ואני חושבת שהיא חייבת ליבון.