מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 22:03:19 27.11.2006, כתוספת/תגובה ל: העבדים והיוצאים ממצרים
מושב בני-ישראל במצרים 430 שנה תועד מאז ימי שושלת XII של הפרעונים המצריים...
במשך 350 שנה עד סוף ימי השלטון הזר של הפרעונים "מלכי הרועים" ההיקסוס - היו בני-ישראל בעמדות שלטון...
תיעוד השמות "רם" במשפחת יהודה והשם "עמרם" במשפחת לוי מוכיח את המציאות במעמדם של בני-ישראל במצרים...
אפשר אם-כן להאמין כי בני-ישראל המשיכו להחזיק בעמדות מפתח כלכליות גם בתקופת העבדות...
פרעה "תאו" II היה מצרי שנאבק בשלטון הזר של ההיקסוס - הוא "לא ידע את יוסף" וראה בבני-ישראל המתרבים (שותפי ההיקסוס) סכנה שלטונית לשושלת XVII של הפרעונים...
כנראה השם [משה]=[345] העיד על התגשמות נבואת יוסף שחייבה אחרי 345 שנה (מיום הנבואה) את הולדת שליח האלהים אשר יוציא את בני-ישראל ממצרים...
כנראה מפחד מפני התגשמות נבואה זו ציווה פרעה "תאו" II - לקראת הולדת משה "להשליך אל היאור כל בן זכר עברי"...
וודאי - מעת הולדת משה התחילה תקופת העבדות למשך 80 שנה...
אולי - מעת הולדת אהרן התחילה העבדות ונמשכה 83 שנה...
באותם ימים פרעה "אח-מוסיס" ("מוסיס" מזכיר "משה") ייסד את שושלת XVIII "השושלת החדשה" של הפרעונים המצריים...
השם "מרד" מעיד על מאבק שהתקיים בין בני-ישראל לבין הפרעונים בתקופת העבדות...
כנראה באותם ימים הרג משה את המצרי וברח לסיני...
מתיעוד השם "מרד" ניתן להסיק כי כלכלת מצרים - גם בתקופת העבדות עדיין הייתה בידיהם של בני-ישראל...
לכן, "מרד" יכול היה להתחתן עם "בתיה" בת-פרעה...
כידוע קורח היה גדול "שועי עולם" וכנראה כלכלת מצרים הייתה בידיו...
כלומר, בני-ישראל "ניצלו" את המצרים יותר במובן "הצלת כבודם" שנוצל לרעה במשך 80 שנה של "עבודת פרך" ולא במובן "ניצול לרעה" המנוגד לחוקי האלהים שניתנו 3 חודשים אח"כ...
העבדות אם-כן, התבטאה בהטלת מס משפיל "ללבן לבנים" שחוייבו בני-ישראל לקיים...
אולם את זכויותיהם ב"אחוזה" על ארץ גושן פרעה לא יכול היה לבטל...
ובוודאי לא יכול היה פרעה להפקיע מידיהם של בני-ישראל את עמדות המפתח ולמוטט את כלכלת מצרים...
אפשר להאמין כי פרעה רדף אחרי בני-ישראל (גם) כי היה בזה עניין כלכלי כמו להשתלט על רכושו העצום של קורח...