פינת השבט - לוי

בן יעקב

הורים : יעקב ולאה מספר ילד: שלישי לאב ולאם סיבת השם: "עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלשָׁה בָנִים" (בראשית כט, לד)

סיפורים : הוא ושמעון הרגו את אנשי שכם והצילו את דינה (לד, כה-כו) [עפ"י מדרש: הוא ושמעון יעצו להרוג את יוסף (לז, יט-כ), הוא זה שפתח את שקו במלון ומצא שכספו חזר אליו. (מב, כז)]

השבט

מקום חניה במדבר : באמצע המחנה- בין כל המחנות, מסביב למשכן.    

מספרים במדבר : במדבר ג: עפ"י פס' לט- 22,000. עפ"י חיבור הכל- 22,300. עפ"י פס' מג- 22,273. כו: 23,000 נשיאים: אין מרגל: אין

ערים מוכרות : קרית ארבע = חברון, יתיר, בית שמש [מיהודה], גבעון, ענתות [מבנימין], שכם, בית חורון [מאפרים], קדש נפתלי [מנפתלי], יקנעם [מזבולון], מחנים, חשבון [מגד]. סה"כ 48 ערים. מלכים: אין         נביאים : משה, אהרון, מרים, אלעזר בן אהרון (במדבר כו, א) [עפ"י מדרש- פנחס שהוא אליהו] שמואל, יחזיאל בן זכריה - ניבא ליהושפט כשקרבו למלחמה (דברי הימים ב' כ, יד), זכריה בן יהוידע הכהן - הוכיח את יואש מלך יהודה (דברי הימים ב', כד, כ), ירמיה, יחזקאל.

שופטים : עלי, שמואל           

מקום השער על שמם בירושלים בעתיד : צפון (יחזקאל מח)

אנשים (מלבד מי שכבר מוזכר ): לויים : יוכבד, עמרם, בני משה, קרח, בני קרח, הנער הלוי של מיכה שהיה לכהן (שפטים יז-יח) האיש הלוי- בעל הפילגש (שפטים (יט-כ), חשביה בן קמואל- נגיד על שבט לוי בימי דוד (דברי הימים א' כז, יז), שמעיה בן נתנאל הסופר (דברי הימים א' כד,ו), קורא בן ימנה- שוער בימי חזקיה (דברי הימים ב' לא, יד), שבתי- ישב עם עזרא בעניין הנשים הנוכריות (עזרא י, טו).

כהנים : בני אהרון, פנחס, אחיה בן אחיטוב אחי אי-כבוד בן פנחס בן עלי- כהן לשאול (ש"א יד), אחימלך- כהן בנוב בימי שאול ודוד (ש"א, כא), אביתר בן אחימלך- כהן לדוד (ש"א, כב, כ והלאה), צדוק- כהן לדוד (ש"ב, טו והלאה), עירא היאורי- כהן לדוד [לא כל המפרשים מסכימים שהיה כהן ממש] (ש"ב, כ, כו), בניהו בן יהוידע- שר צבא בימי דוד (דה"א, כז, ה), יונתן בן אביתר- בישר לאדניה שהמליכו את שלמה (מ"א, א, מב), עזריה בן צדוק- שר לשלמה (מ"א, ד, ב), זבוד בן נתן- רעה לשלמה (מ"א, ד, ה), אמריהו- כהן ראש בימי יהושפט- יהושפט מינה אותו ללמד את העם (דה"ב, יט, יא), יהוידע- כהן הגדול בימי עתליה ויואש (מ"ב, יא), עזריה- כהן בימי עוזיה- ניסה למנוע מעוזיה המלך להקטיר בביהמ"ק (דה"ב, כו, יז), עזריה בן יוחנן- כיהן בביהמ"ק [י"א הוא עזריה כה"ג בימי עוזיה] (דה"א, ה, לו), אוריה- כהן לאחז (מ"ב, טז), עֵד לישעיה על "מהר שלל חש בז" (ישעיה, ח, ב), חלקיה- כה"ג בימי יאשיהו (מ"ב, כב), פשחור בן אימר- פקיד נגיד בית ה' בימי ירמיה- הכה את ירמיה בגלל נבואותיו (ירמיה, כ, א), שריה כהן הראש וצפניה בן מעשיה המשנה- הוגלו לבבל ע"י נבוזראדן לאחר חורבן הבית (מ"ב, כה, יח) צפניה גם נשלח (לפני החורבן) ע"י צדקיה לירמיה לדרוש בה' (ירמיה, כא, א), יהושע בן יהוצדק- כה"ג בתחילת ימי בית שני (חגי, א, א), עזרא בן שריה בן עזרה (וכו')- העזרא שכולם מכירים מספר עזרא (עזרא, ז, א-ה, וכל שאר הספר), מרמות, אלישיב- כה"ג בימי נחמיה, בנה את שער הצאן (נחמיה, ג, א).

סיפורים (מלבד מה שהוזכר כבר): בחטא העגל, כל בני השבט נאספו אל משה להלחם באחיהם החוטאים (שמות, לב, כו), סיפור קרח ועדתו (במדבר, טז), כהני נוב עם דוד (ש"א, כא, א-י), ואח"כ עם שאול ודואג (ש"א, כב, ט והלאה), יהושפט העמיד כהנים לעם ללמד תורה ולדון (דה"ב, יט, ח), כהנים ולויים תיכננו והוציאו לפעול את הפלת והריגת עתליה והמלכת יואש (מ"ב, יא), בשנת 23 ליואש הכהנים לא חיזקו את בדק הבית (מ"ב, יב, ז), יואש שלח את הכהנים ולויים לכל העם לאסוף כסף כדי לחזק את בדק הבית, והם לא הקשיבו לו (דה"ב, כד, ה), בימי חזקיה- הכהנים לא התקדשו בניסן, אז עשו את הפסח באייר (דה"ב, ל, ב-ג), הכהנים הוציאו את כל כלי הבעל מהמקדש בשנת 18 ליאשיהו (מ"ב, כג, ד), הכהנים שמעו את נבואת התוכחה של ירמיה, ורצו להרוג אותו על זה (ירמיה, כו, ז והלאה), חגי "בחן" את הכהנים בטומאה וטהרה (חגי, ב, יא והלאה), כהנים בנו את המזבח בתקופת עזרא (עזרא, ג, ב).

ברכת יעקב : [יחד עם שמעון] "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר: אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל" (בראשית, מט, ה-ז)

הסבר עפ"י פשט : מתייחס לסיפור שכם, שעוסקים בהריגה- כלי חמס, ויעקב אומר שהוא לא רוצה שום קשר לזה. הוא מקלל אותם שלא יהיה להם נחלה משלהם.       תוספת של מדרש: "בסדם אל תבא נפשי"- שהמעשה שלהם הכניס את יעקב לסכנת מוות, וה' הציל אותו [ע"י "חתת א-לקים"]. "וברצונם עקרו שור"- שרצו להרוג את יוסף, שנקרא שור ["בכור שורו הדר לו"].

התגשמות בעתיד : ללוי לא היתה נחלה שלהם בארץ אלא היו להם 48 ערים מכל השבטים לנחלה.

בקהלם אל תֵחד כבודי- במחלוקת קרח לא נזכר שמו של יעקב- "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" ותו לא.

ברכת משה : וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה: הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ: בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן: (דברים, לג, ח-יא)

הסבר עפ"י פשט : תומיך וכו'- מדבר לה' שהאורים ותומים יהיו אצל איש חסידו- אותו אחד שניסיתו במסה וכו'- לויים. מסה- שלא התלוננו על משה וה' ברפידים יחד עם כל שאר העם. מי מריבה- חטא משה עם הסלע, שם "תריבהו"- לויים לא עמדו בניסיון, ועל זה נענשו- משה ואהרון לא נכנסו לא"י.

האומר וכו'- מתייחס לחטא העגל, שהם הרגו כל מי שחטא, כולל בני משפחה (אם היה צורך) שנאמר "והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו" (שמות, לב, כז) ו"כי איש בבנו ובאחיו" (שם כט), ובזה שמרו את דברי ה'.

יורו וכו'- התפקידים של שבט לוי- להורות תורה לעם, ולעבוד במקדש.

ברך ה' חילו וכו'- משה מאחל ללוי שה' יברך את נכסיהם (עפ"י תרגום אונקלוס), כי ללויים סתם ככה אין הרבה, כי כל פרנסתם ממעשרות. הברכה יכולה להיות שהם יסתפקו במועט, או שיקבלו הרבה [עפ"י המדרש כל מי שהקטיר קטורת נהיה עשיר]. פועל ידיו- עבודת המקדש. מחץ מתניים וכו'- כל אויב שיקום נגדם לא יוכל- ימחצו, ולא יקומו.

תוספת של המדרש : "ובריתך ינצורו"- הלויים מלו את בניהם במדבר (בניגוד לשאר העם)

נחלה : מפוזרת בכל הארץ

נחלה בעתיד :