פיכל = שר הצבא

קוד: פיכל = שר הצבא בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אביתר כהן

אל:

בראשית כא22: "ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה"

בראשית כא32: "ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים"

אבימלך היה מלך פלשתים

מוצא הפלשתים הוא מכפתור

כפתור מזוהה על ידי התרגומים העתיקים וכן על פי דעתי עם קפדוקיה (באסיה הקטנה/טורקיה)

(היום נהוג לזהות את כפתר עם כרתים, אך כאמור אינני מקבל זאת)

באזור קפדוקיה ישבו ה"חתים" שלדעתי קשורים לפלשתים

במקורות העתיקים של ה"חתים" מוזכר "לפכי" שר הצבא

ולדעתי פיכל זאת צורה של לפכי

לכן אין מדובר בשם פרטי אלא כינוי לשר צבא

אחזת = מרעהו

בראשית כו26: "ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו"

יתכן אם כן שגם אחזת = רעהו

אחזת – אולי מלשון חזנו = ראש העיר / מושל (בשפה החיתית)

רעהו = רעה המלך (המושל מטעמו? / ראש עיר?)

מלכים א ד5: "ועזריהו בן נתן על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה המלך" 

תחפנס = הגבירה

מלכים א יא19: "וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה"

מלכים א יא20: "ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה.."

גם פה מסתבר שתחפנס = הגבירה (אשת מלך מצרים)

במקורות ה"חתים" מוזכרת תחמנזו ככינוי לאשת מלך מצרים

ולכן תח פ נס = תח מ נזו

זאת המסקנה שהגעתי אליה כשקראתי את הספר: החתים ותרבותם (איתמר זינגר)

אך מסתבר שהקדימו אותי, והקישור בין תחפנס לתחמנזו כבר הוצע קודם

מלשון מצרית תא חמת פא נסו = אשת המלך (אנציקלופדיה מקראית)

גלוסא

הדוגמאות האלה הן למעשה גלוסא (תרגום מילה קשה) דוגמאות נוספות:

בראשית ל38: "ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים { = } בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות.."

ישעיהו ט13: "ויכרת ה' מישראל ראש וזנב { = } כפה ואגמון יום אחד"

ישעיהו ח1: "ויאמר ה' אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל { = } חש בז "

ועוד..