קוד: מפיבשת = מריב בעל בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: אביתר כהן
אל:
מפי בשת בן יהונתן בן שאול המלך נקרא מפי בשת וגם מריב בעל
בשת היא מילה נרדפת לבעל
ירמיהו יא13: "..ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל"
הושע ט10: ".. המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם"
ו מפי נרדף ל מריב, וליתר דיוק פי נרדף ל ריב, אבל מה הקשר?
יגעתי ולדעתי גם מצאתי את הקשר ביניהם
פי = פתח וגם חרב / מלחמה = ריב
מיכה ה5: "ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה.."
תהלים נה22: "חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות"
משלי ה3: כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה. ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות"
תהלים קמט6: "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם"
שופטים ג16: "ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה.."
גם בקשר למילה נץ רואים שהיא בעלת משמעות כפולה כמו פי, גם פתח (הנצו הרימונים) וגם ריב (שני אנשים עברים נצים)
שמות ב13: "ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך"
שיר השירים ו11: "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים"
שיר השירים ז13: "נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך"
שלח = שער / חרב
יהושע טו32: "ולבאות
ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן"
יהושע יט6: "ובית לבאות ושרוחן {= משובש} ערים שלש עשרה וחצריהן"
דברי הימים א ד31: "ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי {= לבאות}
ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד"
נחמיה ד11: "הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת
השלח
והבונים איש
חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי"
וכן סף = פתח / חרב (סיף).. ועוד..