יומו הגדול של דוד

מאת: רמי ניר

אל:

כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי
הַיּוֹם אֲנִי-מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל...
(שמואל ב' יט' 23)

יומו הגדול של דוד מתגלה מתיעוד הפרק ההיסטורי של מרד אבשלום...

דוד הבין כי אין אפשרות לקבל מאלהים רק את הטוב בעיקר אם האדם גם כאשר הוא רוצה להיות צדיק לא יתכן כי לא יחטא ועל חטאים יש לשלם תשלום "רע" ואת התשלום הרע קובע אלהים ואכן צריך לדעת לקבל מאלהים "את הטוב ואת הרע"... לכן כאשר עזב דוד את ירושלים הקפיד לא לקחת אתו את "לוחות הברית" אלא לתת לאלהים לקבוע את גודל התשלום הרע ולחכות ולראות כיצד יפול דבר...

משפחת שאול משתתפת בתחילת האירוע תוך פורקן יצרים ומהתיעוד בהקשר זה בסופו של האירוע מתקבל כי יומו הגדול של דוד "כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי הַיּוֹם אֲנִי-מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל" מוכיח איזה קשר מופלא בין אלהים ואדם בין מלאך ואדם התקיים באותם ימים...

להלן 7 ציטוטים:

1)
וַיְהִי הַקֶּשֶׁר אַמִּץ, וְהָעָם הוֹלֵךְ וָרָב אֶת-אַבְשָׁלוֹם.
וַיָּבֹא, הַמַּגִּיד, אֶל-דָּוִד, לֵאמֹר: הָיָה לֶב-אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם. וַיֹּאמֶר דָּוִד לְכָל-עֲבָדָיו אֲשֶׁר-אִתּוֹ בִירוּשָׁלִַם, קוּמוּ וְנִבְרָחָה--כִּי לֹא-תִהְיֶה-לָּנוּ פְלֵיטָה, מִפְּנֵי אַבְשָׁלֹם; מַהֲרוּ לָלֶכֶת, פֶּן-יְמַהֵר וְהִשִּׂגָנוּ וְהִדִּיחַ עָלֵינוּ אֶת-הָרָעָה, וְהִכָּה הָעִיר, לְפִי-חָרֶב...
(שמואל ב' טו' 12 - 14)

2)
וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר. וְהִנֵּה גַם-צָדוֹק וְכָל-הַלְוִיִּם אִתּוֹ, נֹשְׂאִים אֶת-אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּקוּ אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּעַל אֶבְיָתָר--עַד-תֹּם כָּל-הָעָם, לַעֲבוֹר מִן-הָעִיר...
(שמואל ב' טו' 23 - 24)

3)
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְצָדוֹק, הָשֵׁב אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים הָעִיר: אִם-אֶמְצָא חֵן, בְּעֵינֵי יְהוָה--וֶהֱשִׁבַנִי, וְהִרְאַנִי אֹתוֹ וְאֶת-נָוֵהוּ. וְאִם כֹּה יֹאמַר, לֹא חָפַצְתִּי בָּךְ: הִנְנִי--יַעֲשֶׂה-לִּי, כַּאֲשֶׁר טוֹב בְּעֵינָיו...
(שמואל ב' טו' 25 - 26)

4)
וַיָּשֶׁב צָדוֹק וְאֶבְיָתָר אֶת-אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, יְרוּשָׁלִָם; וַיֵּשְׁבוּ, שָׁם. וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה, וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְהוּא, הֹלֵךְ יָחֵף; וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ, חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ, וְעָלוּ עָלֹה, וּבָכֹה. וְדָוִד הִגִּיד לֵאמֹר, אֲחִיתֹפֶל בַּקֹּשְׁרִים עִם-אַבְשָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר דָּוִד, סַכֶּל-נָא אֶת-עֲצַת אֲחִיתֹפֶל יְהוָה...
(שמואל ב' טו' 29 - 31)

5)
כִּי יָדַע עַבְדְּךָ, כִּי אֲנִי חָטָאתִי; וְהִנֵּה-בָאתִי הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לְכָל-בֵּית יוֹסֵף, לָרֶדֶת, לִקְרַאת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ...
(שמואל ב' יט' 21)

6)
וַיֹּאמֶר דָּוִד
מַה-לִּי וְלָכֶם בְּנֵי צְרוּיָה--כִּי-תִהְיוּ-לִי הַיּוֹם, לְשָׂטָן; הַיּוֹם, יוּמַת אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל--כִּי הֲלוֹא יָדַעְתִּי, כִּי הַיּוֹם אֲנִי-מֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל...
(שמואל ב' יט' 23)

7)
וַיַּעַן אִישׁ-יִשְׂרָאֵל אֶת-אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר, עֶשֶׂר-יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם-בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ, וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי, וְלֹא-הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת-מַלְכִּי; וַיִּקֶשׁ דְּבַר-אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל...
(שמואל ב' יט' 44)

***

כדאי לדעת... "בֵּית יוֹסֵף" = "עֶשֶׂר-יָדוֹת"... = הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל "מִבֵּית יוֹסֵף"...