המארב

מאת: אראל סגל

אל: כפית של נח"ת אלול התש"ס

תגובה ל: ערים, כפרים ויישובים שנכתבה ב23:40:22  11.11.2004


לאחר המפלה הראשונה בעי, תפיסת עכן והענשתו, אומר ה' ליהושע לעלות שנית למלחמה בעי, הפעם יש גם חיזוקים והוראות. אחת ההוראות: "שים לך ארב לעיר מאחריה" ואכן יהושע בוחר 30,000 איש גיבורי החיל ומשלחם עם הוראות מדויקות מה לעשות, מתי ואיך. המארב מתמקם בין בית אל לעי, ממערב לעי. בבוקר, כל עם המלחמה עולה וחונה מצפון לעי. לאחר מכן לוקח יהושע 5,000 איש ושם אותם כאורב בין בית אל לעי, ממערב לעי. כאן שואל אראל שאלה: מדוע שלח יהושע מארב שני? ה' צווה לעשות מארב והוא עושה זאת. מדוע, אם כן, הוא שם מארב נוסף ללא ציווי ה'?

התשובות שהעלנו היו:

   · יהושע שלח אורב אחד בגלל ציווי ה' - זאת אומרת לשם מצווה, ואורב שני ליתר ביטחון. אך    יש שאלה המתבקשת מפירוש זה והיא: האומנם לא בטח יהושע בה' והוסיף על ציוויו?

 ·   כתיקון לפירוש הראשון: האורב השני בא כדי לחזק את האורב. זוהי בעצם מצווה למהדרין.

  יהושע שלח אורב ראשון שהוא מובחר יותר " ויבחר יהושע 30,000 איש גיבורי החיל " בלילה ואת האורב השני שאותו בחר סתם כך ללא שימת לב מיוחדת " ויקח כ חמשת אלפים איש" הוא שלח בבוקר, אולי הוא תכנן שאנשי העי הקמים בבוקר יבחינו באורב השני ויחשבו שזהו המארב ולא יחששו מפניו מפני שהוא מכיל רק כ5000 איש. האורב השני בא בעצם כדי להטעות את האויב.

הזכרנו כבר שאנשי האורב השני לא היו גיבורי החיל, הם היו אמורים לעורר רעש כאשר יתמקמו בבוקר וכך יפחידו את אנשי העי (כמו שגדעון ואנשיו הפחידו את המדיינים, ובעקבות כך הדרך לניצחון הייתה קלה יותר).

יש קושי על שתי התשובות האחרונות: אם הנ"ל היה תפקידם מדוע לא ביצעו אותו? הרי נאמר: "וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה... והוא לא ידע כי אורב לו מאחורי העיר" אנשי העי לא ידעו שיש אורב ז"א שהמארב לא הטעה אותם או הפחיד אותם כמו שהיה אמור לעשות.

אראל הציע דרכים אחרות להסביר את העניין [1] :

יהושע והעם

   

 

צ

ממזרח לעי שכן מחנה ישראל שבגלגל, מצפון לעי: יהושע ומחנה המלחמה (פס' י"א) והמארב שכן מים לעי ז"א ממערב לו. שליחת אורב נוסף מערבה תגרום לכך שגם דרום-מערב יחסם וכך העי תהיה מסוגרת כמעט מכל הצדדים. לא כדאי לסגור את העיר מארבעת הצדדים כי אז אנשי העי ילחמו בלחץ רב יותר מפני שידעו שאין להם פתח וזה דווקא לא רצוי לרודף (ראה מאמרו של רפי שחורי בכפית...).

כך למשל במלחמה של ישראל נגד פלישתים באבן העזר/אפק (ש"א,ד'). הפלישתים חשבו שאין להם סיכוי נגד ישראל בשל הבאת ארון ה,' ולכן נלחמו בכל כוחם, כפי שמתואר שם, ואכן הם ניצחו.

ולענייננו, יהושע הכיר את התכסיס הזה ולכן השאיר לעי פתח קטן, כדי שיבטחו בכוחם להימלט דרך הפתח הזה במקרה הצורך. מכאן יוצא, שהאורב השני היה מין תכסיס מלחמתי כדי לסגור עוד יותר את העיר.

·   יהושע ניסה עד עכשיו להיות מנהיג צבאי: בשליחת המרגלים ליריחו ובמלחמה בה (אך המלחמה הייתה ניסית על פי ציווי ה'). הוא שוב ניסה לשלוח מרגלים לעי ובמלחמה הראשונה בעי התכנונים הצבאיים לא הצליחו ולכן הפסיק להתנהג במדיניות צבאית.

עכשיו ה' אמר לו לעשות תכסיס צבאי " שים לך ארב לעיר", ולכן יהושע שולח את המארב השני כציווי: "ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב" שימו לב למילה "וישם" בציווי ובביצוע.

המארב הראשון היה תכסיס צבאי של יהושע - יוזמה אישית עם גיבורי חיל (שהפעם סוף סוף הצליחה), והאורב השני הוא בגלל ציווי אלוקי.

·   הציווי היה : "שים לך ארב לעיר מאחוריה ",

בבראשית רבה פרשה מד' סעיף ו' יש ויכוח על המילים 'אחר' ו'אחרי' בעקבות המשפט "אחר הדברים האלה" ר' יודן: אחרי=קרוב   ואחר=רחוק ואילו ר' הונא סובר ההפך.

יהושע רצה לצאת ידי חובת כל הדעות ולכן שם מארב גם קרוב וגם רחוק.

כמו שאתם רואים עוד לא הגענו ל70 פירושים (ו 70 פנים לתורה),לכן אם יש למישהו רעיון אחר איך להסביר את האורב השני הוא מוזמן לפרסמו בכפית!



[1] המערכת: תיראו איזה אחלה גרפיקה!

 

תגובות