שיעור על הר עיבל

קוד: שיעור על הר עיבל בתנ"ך

סוג: כלל_אזור

מאת: חבי טרייסטר

אל: נח"ת שיעור ס"ג-ס"ד

תגובה ל: אזורים גבוהים: ראשי-הרים, הרים, גבעות ובמות שנכתבה ב11:33:45  29.11.2004

  הזהרה: המאמר הבא בנוי כשיעור ולא כמאמר

פתחו בבקשה ספר יהושע פרק ח' פסוקים ל'-ל"ה.
מדובר כאן על כך שיהושע בונה מזבח בהר עיבל כמצוות ה' שמצווה בספר דברים פרק כ"ז פס' א'-ח'. *(לקרוא).
ולאחר מכן מדובר על כך שהוא מקיים את המצווה של קריאת הברכה והקללה על הר עיבל והר גריזים.
אם נבדוק בספר דברים פרק י"א פס' כ"ט, נגלה שהר עיבל הוא הר הקללה.
השאלה שנשאלת היא: אם הר עיבל הוא הר הקללה- אז למה בונים עליו את המזבח? יותר הגיוני שיבנו את המזבח על הר גריזים שהוא הר הברכה. כך שכל הטוב הוא על הר הברכה וכל הרע הוא על הר הקללה. בדרך כלל זה כך בדברים כאלה- אין בין לבין- יש רע מוחלט וטוב מוחלט. (להשאיר מקום לתשובות)
הרב זלמן סורוצקין בספרו אזניים לתורה מביא תשובה לשאלה זו.

בהר עיבל- ולא בהר גריזים. ההר ה"מברך"? ויש לומר שצפה הקב"ה שעתידים השומרונים לחלוק על קדושת ירושלים ועל מקום המקדש ולטעון, שמקום המזבח הוא בהר ה"מברך". לפיכך, להוציא מליבם, צוה לבנות את המזבח הראשון דוקא בהר עיבל, ואין שום יתרון או קדושה להר הברכה. כן יש לומר שרצה הקב"ה לפייס את השבטים, אשר צוה עליהם לעמוד על הקללה בהר עיבל, על ידי זה שהם עומדים במקום המזבח והקרבנות יכפרו ויגינו עליהם.

שתי הנקודות החשובות שרציתי להראות כאן הם שזה שהר גריזים הוא הר ה"מברך" אין לו תוספת קדושה ולא להיפך עם הר עיבל ההר שעומד על הקללה.
הנקודה השניה היא שרצה הקב"ה לפייס את השבטים שעומדים על הר עיבל.

בנוסף לזה אפשר לקרוא בספר שמות פרק כ' פס' כ"א- "וברכתיך" הפס' בא בכללי לכל מזבח וכמובן שגם למזבח הזה.

בעקבות שתי הנקודות שציינתי עולות שני שאלות.
הראשונה. נקרא בספר דברים פרק כ"ז פס' י"ב-י"ג.
למה נאמר על המברכים "אלה יעמדו לברך את העם." ואילו על הר עיבל אמרו: "ואלה יעמדו על הקללה."
השניה. במה "זכו" ששת השבטים שעומדים על הר עיבל שהם עומדים שם?

נחזור לאזניים לתורה:
ואלה יעמדו על הקללה. לא נאמר "ואלה יעמדו לקלל את העם." (כנאמר "אלה יעמדו לברך את העם.") כי ברוך הוא, רק "יעמדו על הקללה" סתם, והאוהב קללה תבואהו. ומסיים שם "ולא עוד אלא כשהפורענות בא לעולם צדיקים כובשים אותה שנאמר "ואלה יעמדו על הקללה"."
ונראה שמפרש 'יעמדו' מלשון: "לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית." (תהלים ק"ו), "ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה." (שם) נמצא לפי דברי חז"ל אלה, שהשבטים שנבחרו "לעמוד על הקללה", היו צדיקים ביותר, הראויים להשיב חמת ה' ולבטל את הפורענות, ומי זה יהין לשקול בפלס צדקות השבטים? אלא שאמר להם ש'לבני השפחות' עמדה 'שפלותם' והלא "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח..." (ישעיה נ"ז) וראובן כבעל תשובה 'עומד' במקום שאין צדיקים גמורים יכולים לעמוד והוא גם פתח בהצלה (במכירת יוסף). ובנוגע לזבולון הרי השותפות שבינו לבין יששכר הלומד ידועה, וגם יעקוב וגם משה בברכותיהם הקדימו את זבולון ליששכר, ואולי יש בזה כדי נתינת טעם, למה העמידו את ששת השבטים האלה על הר עיבל ש"יעמדו על הקללה."- להפוך אותה לברכה.

אז זה עונה לנו על שתי השאלות- על השוני ועל זכותם של השבטים.
אך מזה נובעת עוד שאלה- אם כבר שמים את זבולון על הר עיבל- אז למה לא את יששכר? אם כבר אומרים שלאחד מהם יש זכות שעומדת לו, היינו אומרים שזהו יששכר שלומד תורה. אז אם כן למה זבולון הוא זה שעומד על הר עיבל?
כמובן מכיוון ששיעור זה מבוסס על פירושו של האזניים לתורה- אז נחזור אליו שוב, אבל הפעם אני אקרא ואני לא אביא לכם דף מקורות.

כבר הזכרנו מהשותפות של יששכר הלומד לבין זבולון המחזיק. וקשה מאוד למה הבדילו בין ב' השבטים ה"תאומים", זה בהר זה וזה בשני?... הארכנו לברר מדברי חז"ל שרצון ה' היה, שיחיו ב' ה"שותפים" האלה באהבה ואחוה, כאחים מן האם (שמטבעם אוהבים זה את זה): ולפיכך נולד זבולון ללאה (אף שלא היה מגיע לה רק ד' בנים וכנאמר אחרי שילדה את יהודה "ותעמוד מלדת"), שמכיון שנולד לה יששכר "הלומד" ב"שכר" הדודאים, היה מן ההכרח, שגם זבולון "המחזיק" יולד ללאה, לרמז שבין הלומד והמחזיק צריכה להיות אהבה נפשית, כמו בין ב' אחים מן האם. והנה הרי"א ביאר, שי"ב הארורים האמורים בפרשה זו היו כנגד י"ב השבטים וחשב ומצא, שכל אחד מן העונות המנוים כאן היה מכוון נגד שבט ידועש שהוא או זרעו התרשל בקיום מצוות עשה או לא תעשה האמורה בזה. ולפי זה אמר להם (וזה לא כדברי הרי"א) ש"ארור אשר לא יקים את דברי התורה" (כדרשת הירושלמי, שהכוונה היא אפילו אם למד ולימד, שמר ועשה, אלא שהיה בידו להחזיק לומדי תורה ולא החזיק הרי הוא בכלל ארור אשר לא יקים) היה מכוון נגד המחזיק תורה "ההיסטורי" זבולון (או יותר נכון נגד ה"זבולונים" מחזיקי תורה שבכל דור ודור), שהוא מועל בשותפות ולוקח לעצמו את כל הריוח ששיך מחצה ממנו להלומד יששכר וליששכר הוא זורק פירורין, ולא עוד אלא שהתרחק משותפו (נגד רצון ה', שישבו "האחים-התאומים" יחדוי, שתהיה להם ישיבה אחד בעולם הזה ובעולם הבא, אחרי שילמוד זבולון ממעשיו של יששכר, ויששכר יראה את עסקיו של זבולון ויקבל ממנו חלקו בשלמות) ולפכיך התריזו באופן דרמטי נגד זבולון, על שהוא מתרחק משותפו, ואם יששכר יושב בהר זה, בוחר לו זבולון הר שני (כדי שלא יראה יששכר, כמה הוא מרויח וכדי שלא יצטרך ללמוד ממעשי יששכר דרך התורה) ובקעה גדולה, תהום נורה מפריד בין זבולון ליששכר. אבל בבקעה זו עומדים ארון ה' והכהנים הלוים שסובבים אותו והופכים פניהם כלפי הר עיבל שעליו יושב זבולון ועונים בקול רם: "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת": דע לך זבולון שההר אשר אתה יושב עליו בריחוק מקום מיששכר הוא הר הקללה. ואל ישיאך יצרך לומר שאנך מחזיק את התורה על ידי זה, זמזמן לזמן את נותן דבר מועט להחזקת הישיבות. עליך לדעת שארון ה' והכנים הלוים העומדים בבקעה שבינך לבין הלומד, סופר ומונה את כל הפירורים שאתה זורק לפעמים לשותפך יששכר (הממית את עצמו באהלי תורה ומוכן לתת לך מחצה מחלק התורה, אם רק תחזיק בו באמת ואמונה) והוא יתברך יודע ועד, כמה אתה מרויח וכמה אתה חייב לו באמת. ואם רוצה אתה לזכות בחיי נצח עליך לבנות גשר על התהום שבין הר עיבל ובין הר גריזים כדי שתהיה קרוב אל אחיך, ללמוד ממעשיו ולראות במה הוא ניזון ובמה הוא מתפרנס ועל הגשר הזה תעבור בבוא יומך אל הר הברכה לזכות בעולם התחיה ולחיי העולם הבא.

אחרי הקטע הארוך הזה אני אתן את הקיצור- זבולון עומד על הר עיבל כדי להראות את הריחוק שנוצר בין זבולון ליששכר, ולהזכיר לזבולון שארון ה' עומד באמצע ויודע בדיוק כמה זבולון נותן ליששכר ורק על ידי שיתוף נכון הוא יזכה בשכרו בעולם הזה ובעולם הבא.

אם נשים לב נראה שנאמר ששבט לוי היה על הר גריזים וידוע לנו גם שהכהנים והלויים עמדו בבקעה בין ההרים וקראו את הברכה והקללה- אז איך הם היו גם בבקעה וגם על ההר?
האזניים לתורה מביא שני אפשרויות: א. זקני כהונה ולויה למטה והשאר למעלה:
ב. כל הראוי לשירות (מבן ל' ועד בן נ', רש"י) למטה והשאר למעלה (סוטה ל"ז)
נציין גם שמשבט ראובן וגד וחצי שבט המנשה לא היו כולם "למעלה" אלא כל חלוץ צבא, והשאר הלא נשארו בעבר הירדן.

נראה גם שיוסף מוזכר ולא שבטים מנשה ואפרים – ובכלל ממתי שבט לוי מוזכר כשבט?

ויוסף- שאלני איש א', למה חשב את יוסף בחד שבטא ולא את אפרים ומנשה בתרתי, אחרי שנחלקו על ידי צואת יעקוב לב' שבטים? ואמרתי בזה, שלענין ברכה תמיד הם נחשבים לשבט א'. ועקוב בעצמו ברך לפני מתו את אפרים ומנשה תחת השם הכולל יוסף: "בן פורת יוסף... תהיין לראש יוסף." (בראשית נ'). וכן צשה שצוה לתת למנשה ולאפרים חלקים נפרדים בארץ וגם נשיא מיוחד לכל אחד ואחד מהם כב' שבטים ממש, משהגיע לברכה, כללם יחד תחת השם יוסף" "וליוסף אמר מברכת ה' ארצו... תבואתה לראש יוסף..." ורק בסוף הברכה זכר רבבות אפרים ואלפי מנשה. והטעם לזה, שגם שבט לוי זקוק לברכה (וגם כאן עלה להר גריזים), ואם ימנה את אפרים לחוד ומנשה לחוד, יצאו י"ג שבטים, וזה אי אפשר. אבל חלק בארץ לא לקח שבט לוי וגם נשיא לא היה לו, ולפיכך מנה בענינים אלה את אפרים ומנשה לב' שבטים. ומצינו רמז לזה בדברי יעקוב" "ויברך את יוסף... המלאך הגואל... יברך את הנערים." (שם), רצה לומר שאף על פי ש"אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי", אבל מי שיאמר לברך את הנערים יברך את יוסף בכולל.

זאת אומרת שהסיבה היא שגם שבט לוי זקוק לברכה- ואם מונה את אפרים ומנשה כשני שבטים אז אנו מגיעים ל-13 שבטים וזו לא אפשרות לפיכך חזר ל-12 השבטים המקוריים.