מאת: אהובה קליין
פרשת דברים- הַר-שֵׂעִיר – יְרֻשָּׁה למי?
מאת: אהובה קליין.
בפרשה זו הפותחת את חומש דברים, נושא משה נאום מקיף לעם ישראל, כאשר אחד הנושאים: הַר-שֵׂעִיר:
"וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, אֵלָי; וַנָּסָב אֶת-הַר-שֵׂעִיר, יָמִים רַבִּים. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. רַב-לָכֶם, סֹב אֶת-הָהָר הַזֶּה; פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה. וְאֶת-הָעָם, צַו לֵאמֹר, אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל: כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר. אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, וַאֲכַלְתֶּם; וְגַם-מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם, בַּכֶּסֶף--וּשְׁתִיתֶם. [דברים, ב, א-ז]
השאלות הן:
א] היכן נמצא הר שעיר – מדוע נקרא בשם זה ולמי מיועד?
ב] מדוע חל איסור לעבור דרכו?
תשובות.
הַר-שֵׂעִיר
הר שעיר- הוא מקום המיועד לבני עשו -ממוקם בין דרום ים המלח למפרץ אילת-מזוהה עם רכס הרי גרניט ממזרח לבקעת הירדן, הגבול הצפוני שלו הוא נחל זרד.
מתוך עיון בכתובים, למדים אנו: כי הר שעיר הוא אכן מיועד לעשו ולכל פמלייתו הנרחבת: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת- בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו. כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם. וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר, שֵׂעִיר". [בראשית ל"ו, ו'-י]
אך טרם ישיבתו של עשו במקום זה, ישבו שם החורים ועל כך מעיד הכתוב: "וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים, לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם, וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם: כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל, לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה, לָהֶם".[דברים ב, י"ב]
בשֵׂעִיר הוקמה מלכות אדום השייכת לעשו:
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לִמְקֹמֹתָם, בִּשְׁמֹתָם: אַלּוּף תִּמְנָע אַלּוּף עַלְוָה, אַלּוּף יְתֵת. מא אַלּוּף אָהֳלִיבָמָה אַלּוּף אֵלָה, אַלּוּף פִּינֹן. אַלּוּף קְנַז אַלּוּף תֵּימָן, אַלּוּף מִבְצָר. אַלּוּף מַגְדִּיאֵל, אַלּוּף עִירָם; אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם, לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם--הוּא עֵשָׂו, אֲבִי אֱדוֹם בראשית ל"ו, מ'-מ"ג[
עצם ישיבתו של עשו בהר שעיר מעידה על הבטחתו של אלוקים שעתיד לתת את הארץ לבני אברהם- יעקב ועשו:
"וָאֶתֵּן לְיִצְחָק, אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו; וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת-הַר שֵׂעִיר, לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו, יָרְדוּ מִצְרָיִם". [יהושע כ"ד, ד]
התורה מתארת את נדודי בני ישראל במדבר, הר שעיר נזכר פעמים רבות בסמוך לקָדֵשׁ , המזוהה עם פטרה:
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה.... אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר, עַד, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. [דברים, א, א—ג]
המקום נקרא : הַר שֵׂעִיר: את משמעות השם הזה אנו לומדים מהכתוב: "אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:..." (בראשית, ל"ו, כ'-ל'), נראה שבתקופה קדומה הגיע להר אדם בשם: שֵׂעִיר, שהשתייך לבני החורים. נולדו לו שבעה בנים, והם התרבו והפכו לשבטים שתפסו את כל ההר והם נקראו על שם אביהם.
האיסור לעבור דרך הר שעיר.
על פי רש"י: נאלצו בני ישראל לעקוף את אדום ומואב . בני ישראל מקבלים מה' ציווי:
"אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. אַל-תִּתְגָּרוּ בָם--כִּי לֹא-אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, עַד מִדְרַךְ כַּף-רָגֶל"
רש"י מביא שני פירושים להסבר ציווי זה:
א] כפשוטו: כוונת האיסור- אפילו דריסת רגל אסורה על בני ישראל בהר שעיר- ללא רשות.
ב] מדרש אגדה: איסור זה חל עד בוא יום הגאולה- יום דריכת הרגל בהר הזיתים. כפי שנאמר :
"וְיָצָא יְהוָה, וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם, כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ, בְּיוֹם קְרָב. וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם, מִקֶּדֶם, וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה...." [זכריה, י"ד, ג-ד]
ולגבי המילים: "כִּי-יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו, נָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר" מסביר רש"י: מראש אלוקים רצה להנחיל עשרה עמים לישראל – אך העניק להם שבעה-והשלושה: קיני, קדמוני וקניזי - הם לעמון, מואב, ושעיר.- מתוכם אחד לעשו- הוא שֵׂעִיר, ושני עמים- ללוט וזה בשכר שכאשר לוט התלווה אל אברהם ושרה- ברדתם למצרים , בזכות שלוט שתק כאשר אברהם אמר: לפרעה כי שרה אחותו - לוט לא גילה את האמת לפרעה. כמו שהכתוב מציין:
"וַיְהִי, בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת-עָרֵי הַכִּכָּר, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים, אֶת-אַבְרָהָם; וַיְשַׁלַּח אֶת-לוֹט, מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, בַּהֲפֹךְ אֶת-הֶעָרִים, אֲשֶׁר-יָשַׁב בָּהֵן לוֹט", מה זכר ה'? את שתיקת לוט.[בראשית י"ט, כ"ט]
רבינו בחיי מסביר :"אַל-תִּתְגָּרוּ בָם"? ותשובתו: לפי שעשיו כיבד את אביו ואין הקב"ה מקפח שכר של כל בריה. וגם שלא יהיה פתחון פה בעולם הבא שעשיו לקח את שכרו בעולם הזה. ולגבי הציווי: "פְּנוּ לָכֶם, צָפֹנָה". רבינו בחיי מביא כמה פירושים:
א]" אמרו במדרש רבה ,אם באתה שעתו של עשו הצפינו עצמכם מלפניו, שנאמר פנו לכם צפונה"
ב] אומר ה': פנו לכם צפונה לפי שהיה לי משהו צפון ביני ובינכם וזה בית המקדש - שאני הייתי נצפן בתוכו עמכם ועשיו עתיד להחריבו כפי שנאמר: "וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת-צְפוּנִי; וּבָאוּ-בָהּ פָּרִיצִים, וְחִלְּלוּהָ". [יחזקאל ז, כ"ב]
ועל האזהרה: "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר; וְיִירְאוּ מִכֶּם, וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד.
מביא רבינו בחיי שני הסברים:
א] ישנה הוראה לעם ישראל לא להתקרב אל בני עֵשָׂו- למרות שהם האחים שלנו ואפילו שהם יראים מפנינו ,עלינו להישמר מפניהם מאד – הכיצד? התשובה:
יש להימנע מלהתגרות בהם!
ב] ומדרש רבה: "אמר רבי אליעזר: אוי לאוזניים שכך שומעות, ומה אם בשעה שהם יראים מעם ישראל נאמר: להישמר מהם ,קל וחומר שכשעם ישראל ירא מהם על אחת כמה וכמה, ר' יהושע בשם ר' לוי אמר- אם עם ישראל מעוניין שבני עשיו יהיו יראים מפנינו, יש לעסוק בתורה, כמו שנאמר: " וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" [דברים ד, ט"ו]
ונאמר בתמיה:"אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם"? הרי הקב"ה דאג לעם ישראל במהלך המדבר באופן רצוף.
רש"ר מבהיר: כי מכאן על עם ישראל ללמוד להתמקד בריכוז כל כוחותיו לכיבוש הארץ שלו ושמירת גבולותיה ,ומנגד לכבד את העמים האחרים שזכותם מובטחת להם מבורא עולם-על ארצם.
לסיכום, לאור האמור לעיל: שֵׂעִיר שייכת לעֵשָׂו וארץ ישראל שייכת לעם ישראל וזאת על פי הבטחת הארץ עוד לאבותינו, אברהם יצחק ויעקב.