מאת: אהובה קליין
אל: Ahuvak @ bezeqint.net
פרשת בהר בחוקותי- הנושא המשותף/ מאת: אהובה קליין
תוך כדי התבוננות בשתי הפרשות המחוברות: בהר בחוקותי
מתעוררת השאלה:
מדוע התוכחה הקשה:"וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין" [ויקרא כ"ו ל"ז] המופיעה בפרשת בחוקותי- נקראת עם פרשת בהר- מה הסיבה לצירוף שתי הפרשיות?
על כך כמה טעמים:
א] לפי דעת חז"ל, עזרא הסופר תיקן כי יש לקרוא את הקללות המופיעות בפרשת בחוקותיי- לפני חג מתן תורה היות וחג השבועות הוא יום הדין לפירות ולאילנות [ר"ה א,ב] כדי" שתכלה שנה וקללותיה" ואין זה נאה לקרוא את נושא התוכחה ביום שהעולם נידון בו.
ב] משום ששתי הפרשות הן קצרות ועל מנת שיספיקו לקרוא את כל התורה כולה במשך שנה אחת שלמה, נוהגים לצרף כמה פרשות,פעמים אין מנוס מחיבורן.
ג] צרוף שתי פרשות אלה, מוכיח על הנושא המשותף המרכזי והוא- שנת השמיטה, מעניין שבתחילת פרשת בהר- המצווה הזו מופיעה מפורשת,
אך בהמשך היא נסתרת ונרמזת- בדברי חז"ל ופרשת בחוקותי מתארת את הגמול לשומרי מצוות השמיטה- שכר עבור שמירתה ותוכחה על אי שמירתה
כפי שהתורה מציינת:" אז תרצה הארץ את שבתותיה.. ואתם בארץ אויבכם"
מהי מצוות השמיטה?
מצוות השמיטה מופיעה בברור בפתיחת פרשת בהר:"וידבר ה' אל- משה בהר סיני לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבואו אל הארץ אשר אנוכי נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'..." [ויקרא כ"ה,א-ד]
רש"י אומר: כי מטרת שנת השמיטה היא - לכבוד ה' ולא למען טובת האדמה ,או האדם.
רבי שמואל לוצאטו סובר: כי קיים מכנה משותף בין מצוות שמיטה לבין מצוות שמירת השבת המופיעה בסוף פרשת בהר [כ"ו,ב] כשם שמצוות שמירת השבת מוכיחה כי עם ישראל הוא עם קדוש לה'- בדומה לכך מצוות השמיטה מוכיחה- כי ארץ ישראל מקודשת בהשוואה ליתר הארצות ולכן נגזרה עליה מנוחה בשנה השביעית, בדומה לבורא עולם ששבת ביום השביעי ממלאכה בתום ששת ימי בריאת העולם.
על שום מה באה התוכחה ?
א] התוכחה באה על ביטול תורה.
ב] על חוסר עמל בתורה, אדם שאינו עמל בתורה אין התורה מתקיימת בו- כי אין לתורה קיום ללא עמל: "אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה [ברכות ס"ג] .ללא עמל אט, אט האדם יתנתק מהתורה ויכנס חלילה למצב התוכחה.
ג] אי שמירת מצוות השמיטה- אם אדם אינו מקיים את שמיטת הארץ ולימוד התורה ממילא הוא נגרר לעשיית עברות נוספות ומכאן דרכו סלולה למצב התוכחה.
משמעות התוכחה
"וכשלו איש בעוון אחיו..."
לפי דעת חז"ל הכוונה – "איש בעוון אחיו" אדם נענש לא רק על חטאיו ,אלא גם על חטא חברו- כי עם ישראל הם כגוף אחד וערבים זה לזה, הרי במעמד הר סיני קבלו את התורה כאיש אחד בלב אחד- כולם היו ערבים לכולם.
המסקנה
עם ישראל נמצא בימים אלה במצב לא קל מכל הבחינות-לכן עליו לשאוף ללכת בדרך התורה ולהתאחד- התוצאה אינה דמיונית היא כתובה בפרשה:
"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא--- תעבור בארצכם..." [ויקרא כ"ו,ו]
על מנת להגיע לברכה זו- עלינו לזכור כי אנו ערבים זה לזה ועלינו לעזור איש לאחיו הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית.
בכך בע"ה נקרב את הגאולה במהרה .אמן ואמן.